מדינה בכאוס

עזבו רגע ימין שמאל, כן שטחים לא שטחים. זה זמן רב שמדינת ישראל לא מנוהלת, אלא מתנהלת. מכוח האינרציה, הממשלות האחרונות בעיקר מגיבות לאירועים שקורים להן, ולא מתוות איזה שהיא מדיניות או מגדירות איזה שהיא מטרה אליה הן מנסות להגיע. אפשר היה להמשיך כך עוד הרבה זמן, אבל הסתבכותו של ראש הממשלה בפלילים, תוך כדי המשבר הבריאותי והכלכלי החמור ביותר בו נתקלה ישראל מאז הקמתה, הביאה לקריסת השיטה. כרגע במדינת ישראל:

  • אין מפכ"ל
  • אין פרקליט מדינה
  • אין נציב שב"ס
  • אין תקציב מדינה מאז סוף 2018, הכלי החשוב ביותר לקביעת מדיניות הממשלה
  • אין ראש אגף תקציבים באוצר לאחר ששאול מרידור התפטר
  • אין מנכ"ל משרד ראש הממשלה
  • החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, יסיים את תפקידו באוקטובר. כרגע אין בממשלה הסכמה על מנגנון מינוי בכירים, אז לא ברור אם ומתי ימונה לו מחליף.
  • הטיפול במשבר הקורונה בקריסה מוחלטת, רפואית וכלכלית
  • אין יציבות פוליטית, כאשר המדינה נגררת לבחירות מוקדמות שלוש פעמים תוך שנה ע"י אדם אחד
  • אין מבקר צה"ל
  • אין נציב קבילות חיילים
  • אין קונסול בניו יורק
  • אין שגריר במוסקבה
  • ראש הממשלה יהיה עסוק בניהול משפט הוכחות צפוף החל מינואר 2021.

כבר שנה וחצי שהמדינה נמצאת בכאוס מוחלט, שהמחולל שלו הוא אדם אחד, שעסוק בעיקר בחילוץ עצמו ממשפט. בכל מדינה נורמלית היו מראים לאדם הזה את הדלת. הנהגת מפלגתו היתה אומרת לו ללכת הביתה. אבל בישראל, אותו אדם דאג להקיף עצמו בשטיחונים מלחכי פנכה, שאין להם אומץ ויכולת מוסרית לעשות את הדבר הנכון. לא רק מוסרית, גם פוליטית זה הדבר הנכון, משום שהימין לא מצליח לנצח בכל מערכות הבחירות שנערכו מאז 2019 בגלל נתניהו. בגלל שיש כשבעה מנדטים שבגלל נתניהו לא מצביעים ליכוד, ובמקום זה מצביעים ימינה, ליברמן, וקצת כחול-לבן.

היציבות, הנורמליות והמנהל התקין יחזרו לישראל רק כאשר נתניהו יעזוב אותה.

בקטגוריה general, politics, ליכוד | להגיב

מערך הפייק-ניוז של נתניהו

לפני בחירות אפריל 19' פרסם ידיעות אחרונות ו-ynet את מה שכונה "תחקיר הבוטים הגדול", בו נחשף מערך בוטים מסועף, שהפיץ ציוצי תמיכה בנתניהו ברשת טוויטר. לא הופתעתי מהתחקיר, כי כבר קראתי על המחקר הזה כמה חודשים קודם לכן באתר של החוקרים. בלוליינות היחצ"נית בה התמחה, הצליח נתניהו למצוא כמה טעויות בזיהוי בתחקיר, ולהציג את התחקיר כולו ככישלון. אני נשארתי משוכנע שמאחורי הרשת עומד נתניהו בדרך זו או אחרת.

בימים האחרונים החלה להתגלות רשת בוטים חדשה, הפעם בפייסבוק. זה החל עם פרופיל "דנה רון", שהתחזה להיות פרופיל של אשת שמאל שהסיתה לרצח נגד נתניהו, ונחשף לפני שבוע (ובינתיים נמחק ע"י פייסבוק). היום התגלה פרופיל חדש, "נהוראי יוסף", בעל מאפיינים דומים – מתחזה להיות פעיל המחאה נגד נתניהו, ומפיץ דברי בלע נגדו.

מי עומד מאחורי פרופילים אלה? המשטרה מסרה בינתיים שמאחורי "דנה רון" עומדת תושבת חוץ כלשהי. לא אופתע אם גם הפעם העקבות יובילו לבלפור.

בקטגוריה general | להגיב

ממשלת נתניהו החמישית – פוסט מורטם

לאחר שגרר אותנו לשלוש מערכות בחירות, הצליח נתניהו לכופף את רצון העם ולהתיישב שוב על כסא ראש הממשלה.

לכאורה, העם אמר את דברו: 62 מנדטים נגד ביבי, 58 בעד. עד שהאוזר, הנדל ולוי-אבוקסיס החליטו שלא יתמכו בעמדת ראשי מפלגותיהם. הנדל והאוזר עוד אמרו שגם לא יתמכו בממשלה צרה של נתניהו, אבל לוי עוד אמרה שגם תתמוך בביבי, אחרי שאמרה כמה פעמים שאין לה בעיה עם ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת. לאחר שהפכו עליו את הקערה, לא נותרה לגנץ ברירה, אלא לנהל מו"מ עם הליכוד על ממשלת אחדות.

אבל במקום זה, הוא ניהל מו"מ על הצטרפות לממשלת ימין, בו יהיה מפלגה קטנה. לאחר שפירק את השותפות עם לפיד ויעלון, הוא נותר עם מפלגה שגודלה חצי מגודלו של הליכוד, והיא מיעוט מבוטל בממשלה. הוא היה יכול לעשות זאת טוב יותר. הוא היה יכול להתחיל לחוקק חוקים שהיו דוחקים את נתניהו לפינה, ומאלצים אותו לבוא בידיים נקיות. הוא היה יכול להקשיב לליברמן, האיש שמכיר את נתניהו הכי טוב במערכת הפוליטית. במקום זאת, פירק את הגוש שעמד בראשו, ובא למו"מ מעמדת חולשה נוראית. התוצאה היא ממשלת ימין-חרדים, עם ספיח כחול-לבן. ואני עוד לא יודע איך, אבל יש סיכוי טוב שביבי עוד ימצא את הדרך להפר את ההסכם הזה.

מפלגת העבודה

לא להצטרף לממשלה בראשות נתניהו היתה הבטחת בחירות מרכזית של העבודה בכל שלושת מערכות הבחירות. פרץ גילח את השפם שלו כדי שיהיה ברור לכולם שהוא רציני. רוב מכריע מבין בוחרי המפלגה מתנגד לכניסה לממשלה הזאת. אז עכשיו פרץ מתרץ תירוצים בפוסט ארוך בפייסבוק למה זה מוצדק להיכנס, ולמה אנשי כח"ל הם בעצם אנשי העבודה. אבל הסקרים ברורים: מפלגת העבודה בשפל שלא היה יאמן עד לא מזמן, מתחת לאחוז החסימה. אני מתקשה להאמין שהיא תתרומם משם, ואכן, פרץ מתכנן כנראה לרוץ ברשימה משותפת עם כח"ל בבחירות הבאות. מיזוגים פוליטיים כבר היו למפלגה הזאת, אבל תמיד כאשר היא מובילה. המהלך הזה יגרום להתפוגגות מפלגת העבודה בתוך מפלגת האדים כחול-לבן, שיש סיכוי טוב שלא תרוץ בכלל בבחירות הבאות.

למפלגת העבודה לא היה כל צורך לבגוד בבוחריה. גנץ היה יכול להקים ממשלה עם נתניהו גם בלי העבודה, והעבודה היתה יכולה להצטרף כאשר תורו של גנץ היה מגיע להתמנות לראשות הממשלה, אם ביבי לא היה מרמה אותו בדרך כלשהי.

השמאל לא נעלם עם המפלגה. השמאל הצביע בהמוניו לכח"ל. בשמאל יש כ-40 מנדטים שהיום אין להם בית. ימים יגידו אם יהיה להם בית בבחירות הבאות.

מסקנות לעתיד

המסקנה הברורה ביותר שאפשר להסיק מצירוף תל"ם וגשר הבוגדניים למפלגות שמאל ומרכז, היא שלא צריך לצרף אנשי ימין למפלגות שמאל בתקווה למשוך מצביעי ימין. ברגע האמת אי אפשר לסמוך עליהם, ובצדק. אי אפשר לצפות מח"כ להצביע בניגוד לצו מצפונו. כדי למשוך מצביעי ימין, יש לשכנע אותם בצדקת דרכו של השמאל, לא לעבוד עליו שאנחנו לא באמת שמאל. ראיתם פעם מפלגת ימין שמצרפת אליה אנשי שמאל?

ומסקנה נוספת, היא שייתכן שתם זמנה של מפלגת העבודה. מפלגה מסורבלת, שנושאת אתה עול היסטורי, אולי לא תוכל עוד להשתקם ולחזור לעצמה. בוודאי לא כל עוד עומד בראשה יו"ר שבגד בבוחריו, ולא יצליח בשום אופן לגרום להם להצביע לה שוב.

בקטגוריה general | להגיב

מוקש "מתווה הנשיא"

A Chinese Type 59 metallic anti-tank mine Main Battle Tank

כאשר הטיל הנשיא ריבלין את הקמת הממשלה על נתניהו, הוא הפקיד בידי נתניהו וגנץ את מה שכונה "מתווה הנשיא", מפת דרכים להקמת ממשלת אחדות. אני בטוח שכוונותיו של ריבלין היו טובות, והוא באמת רצה לקצר את הזמן להקמת ממשלה חדשה. אלא שככל שהזמן עובר, המתווה הזה הולך ומתברר כמוקש המונע את הקמת ממשלת האחדות.

מצד אחד, המתווה מקבל את עקרון "גוש הימין", מתווה שלא יכול להיות מקובל בשום מו"מ קואליציוני בין גושי. ממשלת אחדות מטבעה מורכבת משתי המפלגות הגדולות, לא ממפלגה וכל שאר המפלגות שבצד השני. האם הליכוד היה מוכן להצטרף לממשלה עם כל המפלגות מהמשותפת עד כחול לבן?

מצד שני, הוא גם מקבל את העיקרון שנתניהו יהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה. זה משהו שעוד היה לו היגיון כאשר לנתניהו היה את המנדט להרכבת הממשלה, וזאת למרות שהליכוד אינו המפלגה הגדולה בקואליציה ונתניהו עומד בפני כתבי אישום חמורים על שחיתות. אבל כאשר גנץ מרכיב את הממשלה, אפילו זה כבר לא קיים, ואין שום סיבה שנתניהו יהיה ראשון ברוטציה.

אבל הליכוד נאחז במתווה הזה כאילו אין בלתו, ועושה רושם שזה אך תירוץ בידיו כדי לכפות בחירות שלישיות. נדמה לי שגם ציבור בוחרי הליכוד ימאס בו אם זה יקרה, ובחירות שלישיות יקבעו באופן סופי את נצחון כחול לבן. מוטב לו לליכוד שירד מהעץ, יסכים לממשלת אחדות שבסיסה שתי המפלגות הגדולות, בצירוף מפלגה או שתיים מכל צד, או שיפול בבור שכרה.

בקטגוריה general | להגיב

עדכנתי ל-Windows 8.1

יש לי מחשב די ישן, שנקנה ב-2012. עד היום הוא עבד עם Windows 7, שעבד לי די טוב, גם כאשר שאר העולם התקדם ל-Windows 10. אלא ש-7 מתקרבת לסוף חייה, והתמיכה בה תסתיים בינואר 2020. המשמעות היא שמיקרוסופט לא תתקן יותר באגים או פרצות אבטחה במערכת הזאת, ודי מהר גם עדכוני תוכנות אחרות יפסיקו לתמוך בה. אבל לא רציתי לקנות מחשב חדש, כי זה בכל זאת מחשב די חזק (Core i7 דור 3), שעובד היטב. מה גם שבניגוד לעבר, מיקרוסופט הפסיקה להעלות את דרישות החומרה מגרסה לגרסה של Windows, ואת Windows 10 אפשר להריץ גם על חומרה חלשה יחסית.

אז למה לא עדכנתי כבר ל-Windows 10? אז זהו, שניסיתי. לשמחתי היה לי דיסק עדכון שצרבתי כאשר Windows 10 יצא לשוק ב-2015. כזכור, בשנה הראשונה מיקרוסופט הציעה אותו כשדרוג חינם לכל מחשב Windows 7 ומעלה. אז במקום לשדרג, צרבתי על דיסק, ושמרתי למועד נוח. לאחר שהשתמשתי בו כדי להתקין את Windows 10 במחשב שלי, קרו שני דברים. האחד, גיליתי שתוכנת הניהול של מערך ה-RAID שלי לא נתמכת ב-Windows 10 עבור לוח האם העתיק שלי (צ'יפסט H77), ואינטל תומכת בו רק עד Windows 8.1. אז תוכנת ההתקנה של Windows הסירה אותו, ונשארתי עם סוג של BIOS, מן מסך טקסטואלי שאפשר להיכנס אליו לפני טעינת Windows כדי לנהל את המערך.

אבל הבעיה הגדולה יותר שקרתה, היא שאחד הדיסקים הקשיחים במערך ה-RAID קרס, כנראה כתוצאה משילוב של גילו המתקדם ועומס הפעילות שדרש תהליך ההתקנה. כאן התגלתה גדולתו של RAID, משום שלמרות הקריסה, לא היה אובדן מידע, ויכולתי להמשיך לעבוד עד שאמצא דיסק חליפי.

הבנתי שכנראה Windows 10 קצת גדול על הקשיש הזה, והחלטתי להתקדם בנתיב חלופי. Windows 8.1 עדיין נתמכת עד 2023 בערך, אז חשבתי שנתקין אותה, ואם המחשב הזה יחזיק 10 או 11 שנה, זה יהיה הישג יפה. אם פעם היה צריך לקנות מחשב חדש כל שנתיים או שלוש, בזמן האחרון חייו של מחשב ממוצע התארכו, וכתוצאה מכך מכירות המחשבים האישיים צנחו. המחשב הקודם שלי, שהיה פנטיום כלשהו, החזיק 7 שנים.

כאשר Windows 8 (לא 8.1) יצא, בערך בשנת 2012, מיקרוסופט עשתה מבצע: 15$ בלבד לעותק למי שקנה Windows 7 בחצי השנה האחרונה לפני שהוא יצא. מכיוון שעמדתי בתנאי, קניתי עותק, מתוך כוונה להשתמש בו בעתיד. אז לאחר ששיחזרתי את המחשב בחזרה ל-Windows 7 מגיבוי, השתמשתי בדיסק הזה כדי להתקין את Windows 8. גם גרסה זו כבר הגיעה לסוף חייה, ואינה נתמכת יותר. עם זאת, העדכונים שיצאו לה עדיין זמינים, והתקנתי את כל 160 העדכונים, בבלוקים של 10-15, תהליך שלקח כמה ימים. זאת מכיוון שהתקנה של כל העדכונים ביחד נכשלה שוב ושוב, וגם כאשר מתקינים 15 עדכונים ביחד, 2-3 מתוכם בדר"כ נכשלים. בסיום התהליך הזה, אפשר להתקין את העדכון לגרסה 8.1 מתוך חנות האפליקציות של Windows, כמובן לא לפני גיבוי מלא למקרה תקלה.

בשולי הדברים, הזכרתי קודם שהייתי צריך למצוא דיסק חליפי לדיסק שקרס. בדר"כ מומלץ שמערך RAID יהיה מורכב מדיסקים זהים, כדי לאפשר שיקוף מלא ומדוייק של הנתונים בין שני הדיסקים. אלא שכאמור, מדובר במחשב בן 7 שנים, הדיסקים האלה כבר לא מיוצרים, ולא רק זאת, אלא שהיטאצ'י, יצרנית הדיסקים האלה, מכרה את עסקי הדיסקים שלה לווסטרן דיגיטל. מה גם שאף אחד כבר לא מייצר דיסקים של חצי טרבייט, והדיסקים הקטנים ביותר שאפשר לקנות ברוב החנויות היום מתחילים בטרה אחד. מצאתי אמנם שתי חנויות שעדיין הציעו את הדגם הזה באתרים שלהם, אך טלפון לחנות הבהיר שמדובר בטעות. בצר לי, פניתי למקורות זרים, והצלחתי למצוא כמה ספקים באמזון שעדיין מוכרים את הדגם הישן הזה, חלקם אפילו במצב חדש. כמה השוואות מחירים, הזמנה, והדיסק הגיע תוך כשלושה שבועות.

מה זה RAID?

RAID הוא מערך דיסקים קשיחים, אשר מחוברים לוגית באופן שלמשתמש הם נראים ככונן אחד בלבד (כונן C בד"כ). במחשב אישי מקובל להשתמש, אם בכלל, באחד הסוגים הבאים:

RAID 0: זהו מערך בו שני הדיסקים מחוברים כדיסק רציף אחד שנפחו הוא סך הנפח של שני הדיסקים הפיזיים. היתרון של מערך זה הוא המהירות: קובץ עשוי להיות מחולק על שני הדיסקים הפיזיים, ולכן ניתן לקרוא אותו במקביל משני הדיסקים, וכך לשפר ביצועים. החיסרון הוא שבמקרה קריסה של אחד הדיסקים, המערך כולו קורס, משום שעל הדיסק התקין שנותר קיימים חלקי קבצים שהחצי השני שלהם נעלם.

RAID 1: זה המערך בו אני משתמש. זהו מערך בו שני הדיסקים הפיזיים מהווים שיקוף אחד של השני, ומכילים בדיוק אותם נתונים. במערך זה מקבלים יתרון מהירות דומה, משום שניתן לקרוא חלקי קובץ שונים במקביל משני הדיסקים הפיזיים. אך בנוסף, מקבלים יתרון של יתירות הנתונים: מכיוון ששני הדיסקים מכילים אותם נתונים, קריסה של אחד הדיסקים לא מביאה לאובדן נתונים, משום שהם עדיין קיימים על הדיסק הקיים. כל מה שצריך זה להחליף את הדיסק התקול בדיסק חדש, והמערך משכפל מחדש את הנתונים מתוך הדיסק התקין. אך כמובן שזה לא תחליף לגיבוי. תקלות חומרה הן לא הסיבה היחידה לאובדן נתונים, וכיום נפוצים מקרים של תוכנות כופר, המצפינות את כל הקבצים במחשב, ומפעיל התוכנה משחרר את ההצפנה רק בתמורה לכופר כספי. פתרון למצב כזה יכול להיות שחזור של הנתונים מתוך גיבוי חיצוני.

ישנם מערכים מורכבים יותר של RAID, שמשמשים בשרתי קבצים יעודייים. עוד על RAID בויקיפדיה.

בקטגוריה general | להגיב

הוועידה העשירית של מפלגת העבודה

אני חבר מפלגת העבודה שנים רבות. למעשה, בערך מגיל 16. לפני מספר חודשים, עם ההחלטה על הרחבת ועידת המפלגה מכ-2,000 צירים ל-4,000, פנו אלי ממטה המפלגה והציעו לי להתמודד על מקום בוועידה. מכיוון שתמכתי ביו"ר שנבחר, אבי גבאי, הסכמתי להצעה, כדי להגיע ולתמוך בו במוסד המרכזי של המפלגה.

וועידת מפלגת העבודה היא, כאמור, הגוף המרכזי של המפלגה. זהו הגוף המוסמך לבצע שינויים בחוקת המפלגה, להחליט על מצע בחירות, על כניסה לקואליציה, ומאשר את השרים שייצגו את המפלגה בממשלה.

לבחירות נרשמו בסך הכל כ-5,300 מועמדים, ולכן עלתה הצעה לחסוך את הבחירות, מכיוון שהיחס בין המועמדים למקומות קרוב ל-1:1, ולהכניס את כל המועמדים לוועידה. לאור ויכוחים פנימיים, שגרמו למספר דחיות במועד הבחירות, ההצעה נפלה, והבחירות לוועידה נערכו ב-24/12/18. כל סניף מפלגה יכול לשלוח נציגים על פי גודלו, ולאחר מספר טלפונים לחברי הסניף, והתארגנות מקומית, נבחרתי להיות אחד מנציגי הסניף לו אני משתייך, בקולותיהם של 11 מצביעים. אחוז ההצבעה היה נמוך מאוד, לפחות אצלנו. משיחות שקיימתי עם חברי הסניף, התברר שרבים לא מכירים את מוסד הוועידה כלל, ונערכות בחירות אליו. זה משהו שכדאי לתקן.

ביום חמישי האחרון, 10/1/19, התכנסה הוועידה העשירית לראשונה. לאור מצבנו הדי עגום בכל הסקרים המתפרסמים, נוצרה תסיסה לא קטנה במפלגה, שתודלקה על ידי מספר חברי כנסת שחוששים למקומם בכנסת הבאה, וחלקם כנראה באמת חוששים לעתידה של המפלגה. כתוצאה מכך, הוועידה, שאמורה היתה להיות אירוע פתיחה חגיגי לקמפיין הבחירות, הפכה לאירוע לא נעים, בו מיעוט קולני החליט שדווקא זה המקום להביע את התנגדותו ליו"ר הנבחר, ולפגוע באחדותה של המפלגה לקראת הבחירות.

כמובן, התקשורת, שהימין אוהב לקרוא לה "שמאלנית", עטה על המציאה, ושידרה שוב ושוב את נאומו המתריס של איתן כבל, מראשי המתנגדים, והציגה את המוחים, אף שהיו, כאמור, מיעוט בקהל. נחמה פורתא היתה בדבריה של רינה מצליח ביומן שישי של חברת החדשות, שאמרה שמפלגה שמביאה 2,500 צירים לוועידה היא עדיין מפלגה חיה ובועטת, והיא מעדיפה מפלגה עם מריבות ממפלגה עם ניצבים שמוחאים כפיים ברגע הנכון.

בקטגוריה politics, העבודה | להגיב

אין בושה

היום ביבי עומד מול המצלמות, במשרד ראש הממשלה, ובלי להניד עפעף משקר לעם במצח נחושה, כאילו "שר בכיר לשעבר" (כאשר כולם יודעים במי מדובר) קושר נגדו קשר להדיח אותו במין מהלך מתוחכם שבו הליכוד ינצח בבחירות, אבל הנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ אחר ולא על יו"ר המפלגה. כולם, כולל ביבי, יודעים שזה סיפור מצוץ מהאצבע. ועדיין, בלי בושה, הוא משחרר אותו לאוויר.

בקטגוריה general | להגיב

How to await an event handler

One of the known problems with the async/await pattern, is that it doesn't interop well with events. In order to properly await an async method, the method should return a Task (or some other awaitable). However, the common pattern for event handlers is that they return void. In fact, .NET 4 introduced the generic EventHandler<TEventArgs> delegate, to save us the repeated task of writing a delegate to a method accepting an object and an EventArgs.

While a void method can be async, it can't be awaited, and returns before it is completed. As a result, the method that called the event handler will continue execution before the handler is complete, and may not receive the result (usually set by the handler in the EventArgs argument). Fortunately, there is a way out of it.

להמשיך לקרוא
בקטגוריה general | תגובה אחת

רות, סוף.

ביום שני שוחררתי רשמית ממילואים.

במהלך שנות שרות המילואים, הספקתי לשרת בחרמון, בגוש קטיף, שכם, זרעית, עוטף עזה, מטה בנימין. שלוש פעמים נקראתי לשרות חירום בצו 8, והשתתפתי במבצעי חומת מגן, עמוד ענן ועופרת יצוקה.

בזמן הזה הייתי סטודנט; סיימתי לימודים והתחלתי לעבוד; פוטרתי והייתי מובטל; ואז חזרתי לעבודה.

התחלתי כרווק, חוויתי זוגיות, התחתנתי ונולדה לי ילדה.

שלוש שנות שרות סדיר, ואחריהן עוד 19 שנות שרות מילואים, שהצטברו לשנת שרות נוספת. יותר מחצי מחיי עד כה. כל זאת הסתיים באירוע צבאי שנערך ביד לשריון בלטרון, בו חולקו כמה תעודות הצטיינות, תעודות הערכה, ומדליה סמלית מאת אוגדת סיני, תחתיה פועל הגדוד בו שרתתי. סוף תקופה.

בקטגוריה מילואים | להגיב

ההבדל בין הצלחה לכישלון

ההבדל בין המקרה מהבוקר, בו נרצח פעוט בן שנה וחצי בידי יהודים (כנראה), לבין מקרים דומים בעבר, כמו המקרה הזה, הוא שהפעם הם הצליחו. אבל זאת לא הפעם הראשונה שיהודים ניסו לשרוף משפחה פלסטינית.

בקטגוריה טרור | להגיב