נאס"א חשפה אתמול במסיבת עיתונאים את חזונה להחזרת אסטרונאוטים לירח, כהכנה לקראת משלחת אל המאדים. מה שמעניין בתוכנית, לדעתי, הוא הדמיון המפתיע שלה לארכיטקטורה של תוכנית אפולו – שיגור מודול שירות, שיגור קפסולה עם האסטרונאוטים, התחברות ומסע אל הירח, פרידה ממודול השירות (שהפעם ישאר במסלול לא מאוייש, בניגוד לאפולו) ונחיתה. בחזרה, יתחברו מחדש אל מודול השירות שיקח אותם בחזרה אל כדה"א, ויפרדו ממנו לפני כניסה מחודשת לאטמוספירה. הפעם, בניגוד לאפולו, התוכנית היא להנחית את הקפסולה על היבשה, בדומה לקפסולות של חלליות סויוז הרוסיות, ולא בים.
כדי לחסוך בעלויות, הם ישתמשו במנועים של מעבורת החלל, שכפי שהם אומרים, "כבר הוכיחו עצמם". אמנם המנועים הראשיים עד כה כמעט שלא הכזיבו (היה פעם שיגור שבו אחד מתוך השלושה הפסיק לעבוד, אז הפעילו את השניים הנותרים כמה שניות יותר), אבל מאיצי הדלק המוצק כבר פיצצו את הצ'לנג'ר פעם. מאז תוקנו הליקויים ולא היו עוד תקלות מהסוג הזה (הקולומביה כזכור נפגעה מפיסת קצף בידוד), אז נקווה שלפחות פה הם צודקים. הם טוענים שהבדיקות שלהם מראות שהסיכוי לתקלה בארכיטקטורה הזו הוא 1:2000 (ומספר השיגורים לא יתקרב ל-2000), לעומת 1:220 של המעבורת. בינתיים המעבורת הראתה סיכויי תקלה בשיגור של לפחות 1:100, לדעתי.
למרות שמדובר בהכרזה בסדר גודל של ההכרזה על תוכנית אפולו שעשה קנדי ב-1961, הנושא לא זכה לסיקור כמעט בכלל במדיה הישראלית (ואני אומר כמעט רק כי אני לא סורק את כולה). חבל שאנחנו מתעסקים כל כך במאבקים בתוך הליכוד, ולא בדברים החשובים באמת, כמו עתיד המין האנושי למשל.
). another problem with it is that hebrew rss titles are not linked to their respective articles.