לפני כמה ימים הייתי צריך לקבוע פגישה עם סוכן ביטוח. אז התקשרה אלי מישהי, ובחוסר הבנה מוזר, חשבתי שאני אפגש איתה ולא עם הסוכן. בשיחה חוזרת עם אותו סוכן, התברר לי שטעיתי. "לא, היא רק מנהלת היומן שלי, היא לא יועצת פנסיונית", הסביר לי.
מנהלת יומן קוראים לזה היום. פעם זו היתה מזכירה. מי אמר שנשים לא מתקדמות היום?
נדמה לי שנחום ברנע מידיעות אחרונות ניסח את זה בצורה הטובה ביותר: לפלסטינים סוף סוף היתה האלטלנה שלהם, אבל במקרה שלהם, הכוחות המורדים הם אלה שניצחו.
אני מתחיל לחשוב שאין תקומה לעם הפלסטיני. העם הזה קם בראשית המאה העשרים, יחד עם ההתעוררות הלאומית של שאר העמים הערביים, ומאז, כמו שאמר אבא אבן, לא החמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות. במיוחד בשנים האחרונות, כאשר היה כה קרוב להגשמת מטרתו הלאומית – הקמת מדינה פלסטינית, החליטה הנהגתו, גם מצד הפת"ח (ערפאת) וגם מצד החמאס לפוצץ הכל, תרתי משמע, ולחזור אחורה לפעילות הטרור. נראה שהעם הזה, או מנהיגיו, נהנים יותר להילחם על עצמאותם מאשר להגיע אליה.
בשלב הזה, נראה לי שהפתרון הטוב ביותר עבור העם האומלל הזה הוא להיספג אל העמים הערביים האחרים, להיטמע בתוכם, ולהיעלם כלעומת שבא. היה ניסיון מעניין, לא הצליח, הגיע הזמן לסיים את הפארסה הזאת.
חבל רק שהמשטרים הערביים השונים מן הסתם לא יאהבו את זה כל כך. בעיקר הבעיה בירדן, שרוב אוכלוסייתה פלסטינית, כך שאם כבר הפלסטינים שם יכולים לספוג אליהם את המיעוט הבדואי השליט.
הם כמו עצם בגרון. לא רוצים שלום, ולא רוצים ללכת מכאן.
עכשיו שהתפנה לי קצת זמן, אני אכתוב על כמה דברים שקרו בזמן האחרון.
כחבר מפלגת העבודה בעשר השנים האחרונות בערך, הגעתי לבחור בפריימריז האחרונים לראשות המפלגה. התפלאתי אומנם שלא קיבלתי הודעה לבוחר, אבל הגעתי בכל זאת, תוך שאני חושד שמשהו התפקשש ברישום. כפי שחששתי, אכן לא חודשה החברות שלי באופן אוטומטי, אולי בגלל החלפת כרטיס אשראי, ולא יכולתי לבחור. חזרתי הביתה, וראיתי כיצד אהוד ברק שב ונבחר לראשות המפלגה, כאילו לא נבעט ממנה בקשתית אדירה רק לפני כמה שנים, והלך "לעשות לביתו" (כלומר לעשות בוכטות של כסף).
הבעיה שלי עם האיש הזה, היא שהוא כלל לא מייצג את מפלגת העבודה, לפחות מבחינה כלכלית. מפלגת העבודה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הישראלית, כפי שהיא רוצה להיות, לא יכולה להיות מיוצגת על ידי מי שרואה עין בעין עם נתניהו את השיטה הכלכלית הרצויה. איננו יכולים לטעון שאנו מפלגה סוציאל דמוקראטית כאשר בראש המפלגה עומד ברק.
מעבר לזה, כולנו ראינו את דרך התנהלותו בקדנציה הקודמת. אם היה נשאר בפוליטיקה, אפילו לא בכנסת אלא באיזו פעילות ציבורית אחרת, היה אפשר ללמוד על שינוי שאולי התרחש בו. אולי הוא למד לעבוד עם אנשים, אולי עכשיו הוא טוב יותר. אבל כאשר הדבר שמעניין אותו יותר מכל הוא לעשות מליונים, קשה לי לראות בו אדם ערכי הראוי לעמוד בראש המפלגה והמדינה.
לכן בינתיים אני לא מחדש את החברות, עד שאראה אם יש בכלל בשביל מה, או שהלכו עוד ארבע שנים קאקען.
בעוד מספר ימים שוב יהיו פריימריז לראשות העבודה. המועמדים לא מלהיבים במיוחד – עמי איילון, אופיר פינס, אהוד ברק, דני יתום, ולסיום – עמיר פרץ. המועמדים המובילים, לפי הסקרים כרגע, הם ברק ואיילון. אז במי לבחור? בפעם הקודמת פירטתי כאן את דעתי על כל אחד מהמועמדים. אז בואו נראה שוב.
בחור בסדר, אבל נראה לי מוגזם אחרי שנה בכנסת לרצות לעמוד בראש המפלגה, ובמשתמע מועמדה לראשות הממשלה. הוא צריך להתבשל עוד קדנציה אחת לפחות. דווקא בעד פרופ' אבישי ברוורמן, שתומך בו, הייתי שוקל ברצינות להצביע.
חשבתי שהוא גם בחור טוב, עד שהתברר לי שהוא הצביע בעד צנזורה באינטרנט.
דעתי עליו לא השתנתה מאז הפריימריז הקודמים. האיש אינו מסוגל להיות פוליטיקאי, ועצם העובדה שכאשר הפסיד הלך לעשות מיליונים במקום לשבת בכנסת ולשרת את העם, או אפילו לעשות שירות אחר למען המדינה, כמו שעמרם מצנע הלך להיות ראש הוועדה הקרואה בירוחם, עובדה זו מורידה את ערכו מאוד בעיני.
לא ברור לי למה הוא טורח בכלל. כמעט לא רואים אותו.
אז נשארנו עם עמיר פרץ. גיבור דוח וינוגרד. האיש שהופך את כשלון ניהול המלחמה בלבנון ל"שנת ההתפכחות" בה "גילינו" שהימ"חים ריקים וצה"ל לא מתאמן. תסלח לי, אבל לא נראה לי שצריך מלחמה אחת ויותר מ-130 הרוגים כדי לגלות דברים כאלה. אז הוא טוען שאחרי הפריימריז הוא ידרוש את תיק האוצר. לדעתי, אולמרט יגיד לו ללכת לחפש, ואז הוא ישאר בביטחון.
אז אין לי מושג. נראה לי שהרע במיעוטו, ככל שזה נראה מוזר, הוא פרץ. בכל מקרה, צריך להיות ברור (הממ… כמו בפעם הקודמת) שאנחנו בוחרים פה מקסימום ראש אופוזיציה. אף אחד מהמועמדים לא יכול לנצח בבחירות כלליות, לדעתי. אז אולי פרץ יפסיד, ישאר ח"כ לכמה שנים, ואז ינסה שוב. ואם זה יקרה, אני מקווה שלא יבקש משרדים שאין לו מושג בהם.
בינתיים לא הרבה, אבל בקרוב שלושת המדינות האלה יהיו חברות במועדון המדינות המצנזרות את האינטרנט. כך, אם ההצעה החדשה של ש"ס תתקבל. ש"ס, באמצעות ח"כ אמנון כהן ושר התקשורת אריאל אטיאס, רוצים לדרוש מספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרים הכוללים "מין, אלימות והימורים", אלא אם הגולש יבקש במפורש גישה לאתרים כאלו, ויזדהה על ידי טביעת אצבע במתקן שיחובר למחשב שלו.
כל מי שיש לו מושג באינטרנט יגיד לכם שיש מליוני אתרים העוסקים בתחומים האלה, והרבה מאוד אתרים שמתייחסים לתחומים האלה, גם אם אינם אתרים פורנוגרפיים בעצמם. מי ישב לקטלג את כל האתרים האלה? מי יחליט מי יסונן ומי לא? האם שר התקשורת רוצה שספקיות האינטרנט יושיבו מאות אנשים שיעסקו במיון אתרים, כפי שעושות ממשלות במדינות שהזכרתי בכותרת, ובכמה מדינות אחרות? במילים אחרות, אני לא מעלה בדעתי שההצעה תעבור, לא בכנסת ולא בבג"ץ (שכבר פסל בעבר חוק שאסר על ערוצי פורנו בטלביזיה). גל מור כתב עוד על ההשלכות של ההצעה, ולא אחזור על דבריו.
בעיתוי מושלם, מדווחת היום סוכנות הידיעות AP (כאן מתוך אתר CNN) על מחקר חדש, המוצא כי 25 מדינות חוסמות גישה לאינטרנט ברמות אלו ואחרות. המחקר מדגיש כי ישראל, רוסיה והרשות הפלסטינית אינן מצנזרות את האינטרנט, למרות הסכסוכים באיזורם. אולי לא לעוד הרבה זמן?
לפני כשלושה שבועות קרס לי הדיסק הקשיח (דווקא סיגייט, שאני יחסית סומך עליהם. לפני 17 שנה היה לי דיסק 20MB שלהם), ולקח איתו את לוח האם. אחרי שהתאוששתי מהמכה הכספית (לשמחתי כמעט כל הקבצים, למעט ארכיון הדואר האלקטרוני, היו על הדיסק השני) והתקנתי שוב את כל התוכנות שזכרתי שהיו לי, והתקנתי הפצת לינוקס יותר חדשה מהמנדרייק העתיק שהיה לי ושלא טרחתי לעדכן כי הוא לא התחבר לאינטרנט (אובונטו 7.04, ידידותי למדי, אם כי גם כן עוד לא הצלחתי לחבר לאינטרנט), החלטתי לבחור תוכנת דואר חדשה. כבר שנים רבות אני משתמש ב-Pegasus Mail, תוכנה רבת תכונות, יותר ממה שהמשתמש הממוצע יצטרך. היא אפילו יודעת לקרוא ולכתוב בעברית. אך יש לה שני חסרונות: הגרסה בה השתמשתי עד כה, לא תמכה ביוניקוד, כך שכל פעם שקיבלתי הודעה מקודדת ביוניקוד, הייתי צריך לשמור אותה לקובץ ולפתוח אותה בנוטפאד. וכאשר עניתי להודעות שקודדו ביוניקוד, הציטוט של ההודעה המקורית היה בג'יבריש. החיסרון השני הוא שבגרסה המעודכנת יותר, שבה יש תמיכה ביוניקוד, לא ניתן להשתמש במערכת עם תמיכה עברית. בהגדרות השפה של Windows ניתן להגדיר שתוכנות שהמחרוזות של הממשק שלהן אינן ביוניקוד, יוצגו בקידוד עברי. כאשר עושים זאת, זה מבלבל לגמרי את פגסוס, וסדר המילים בהודעות, גם הודעות באנגלית, משתבש. כך שכדי להשתמש בגרסה האחרונה אני צריך להגדיר שתוכנות שאינן מקודדות ביוניקוד יוצגו באנגלית, מה שמונע ממני להשתמש בחלק מהתוכנות העבריות שיש לי (תוכנות מוזילה מקודדות ביוניקוד, כך שאין איתן בעיה).
לכן החלטתי לעשות סקר שוק מעודכן בשוק תוכנות הדואר האלקטרוני. אני צריך כמה תכונות עיקריות בתוכנת הדואר שלי, שאולי לא הכי חשובות לכל אחד, אך פגסוס סיפקה את כולן: מסננים חזקים למיון הודעות, אפשרות ליותר מחתימה אחת, טיפול בהודעות דואר על שרת הדואר לפני הורדתן (כלומר, הורדת כותרות ההודעות בלבד, והחלטה מה להוריד, מה למחוק בלי להוריד, מה להוריד ואז למחוק, ומה להשאיר) ותבניות חזקות. כמובן שבלי תמיכה ב-HTML בכתיבה וקריאה, אין מה לדבר. עם מסנן זבל אני מסתדר, בעזרת SpamBayes, שרת דואר מתווך שמותקן על המחשב ומסנן את הדואר לפני שהוא מגיע אליך, בעזרת מערכת באייסיאנית לומדת. חיפשתי תוכנות ב-Downlod.com, בגוגל, ובקטגוריית לקוחות הדואר של SourceForge.net.
תחילה, אחסוך לכם את הטרחה בבדיקת תוכנות שלא תומכות בעברית. מסתבר שיש מעט תוכנות שניתן לכתוב בהן בעברית באופן מעשי. כך שעל התוכנות הבאות אפשר לוותר מראש:
נשארנו עם האופציות הבאות:
רבות כבר נאמר על התוכנה הזאת. באופן כללי די טובה, ועם תוסף BiDi Mail UI יודעת גם לכתוב מימין לשמאל. יש לה גם מערכת מסננים חזקה, ופה בערך נגמרת היכולת שלה לענות לדרישות שהזכרתי. היא מאפשרת חתימה אחת לכל חשבון, יש לה מערכת תבניות חלשה עד לא קיימת: תבנית היא למעשה הודעה שמורה, שניתן לשלוח שוב ושוב. לא ניתן להכניס פרמטרים לתבנית כדי לשנות את התוכן באופן אוטומטי. לא
ניתן לטפל בצורה אפקטיבית בהודעות על השרת. ניתן אמנם להוריד את כותרות ההודעות, ולהגדיר שהודעות על השרת ימחקו כאשר הן נמחקות מתיבת הדואר הנכנס, אבל אז אי אפשר למחוק הודעות שהורדו באופן מקומי, תוך השארת עותק על השרת. עם ההרחבה Quicktext אפשר לחפות במידת מה על היעדר החתימות המרובות והתבניות, אבל לי זה לא מספיק.
שמחתי לגלות את ההרחבה ThunderBayes, המספקת ממשק מתוכנת הדואר עם SpamBayes שהזכרתי בהתחלה, בעזרת כפתור פשוט המאפשר לסמן הודעה כספאם או האם, וההודעה נשלחת אל SpamBayes באופן אוטומטי ללמידה. יש ל-Thunderbird גם מסנן ספאם פנימי הפועל על אותו עיקרון, אבל מי שמעדיף את SpamBayes מסיבה זו או אחרת ישמח לראות את ההרחבה הזאת.
תוכנת דואל מבוססת GTK ל-Windows. כתוצאה מכך, היא סובלת מההתנהגות המוזרה של GTK בעברית – כיוון הפסקה נקבע לפי כיוון השפה של האות הראשונה, ולא ניתן לשלוט על הכיוון ידנית. בנוסף, לא ראיתי דרך לכתוב דואר מעוצב ב-HTML, אם כי התוכנה מאפשרת לקודד את הטקסט בקידודים העבריים הנפוצים – עברית לוגית (הנפוץ) וויזואלית. ניתן לשנות את כיוון הכתיבה לימין־לשמאל בעזרת הצירוף המוכר של Ctrl+Shift שמאלי. משום מה, התוכנה גם היתה מיושרת לימין אצלי, למרות שהממשק עדיין היה באנגלית, חוץ מכמה כפתורים פה ושם. מערכת המסננים נוחה למדי, ודומה לזאת של תנדרבירד. לא ראיתי אפשרות לטפל בדואר על השרת, או תמיכה בחתימות מרובות. יש לה תמיכה בתבניות, אך לא בדקתי זאת לעומק.
מדובר בתוכנה שלא ברור לי כיצד שרדה עד כה. הבעיה העיקרית שלה מבחינתי היא איטיות, וחוסר שימוש בתהליך רקע (thread נפרד, למי שזה אומר לו משהו) להורדת הודעות. התוצאה של זה היא שהתוכנה קופאת ולא מגיבה בעת הורדת הודעות, עד שהיא מסיימת. מעט מחשבה היתה יכולה להעביר תהליך כזה לרקע, כך שהיה אפשר להמשיך לעבוד, או לפחות לקבל תגובה כלשהי. לגבי עברית, אפשר לכתוב בעברית, אבל לא מצאתי אפשרות לקידוד עברי, או קידוד כלשהו. אני גם לא יודע אם בכתיבת הודעה מעוצבת, ההודעה תגיע ליעדה עם הגדרת הכיווניות הנכונה, למרות שבעת העריכה זה נראה בסדר.
מדובר בתוכנה שאמורה להיות דומה מאוד לאאוטלוק אקספרס, ואשר נמצאת בשלבי פיתוח ראשוניים. היא מסקרנת במיוחד (אותי לפחות) משום שהיא כתובה בעזרת טכנולוגיית דוט-נט של מיקרוסופט, שאני מוצא אותה כפלטפורמת פיתוח נוחה מאוד. בכל אופן, העותק שלי לא הצליח להגיע למצב שאפשר לכתוב הודעה כלשהי לפני שהוא קרס. אבל למי שמתעניין בפיתוח בדוט נט, זה בהחלט משהו שכדאי לעקוב אחריו, או אפילו לעזור בפיתוח שלו.
התוכנה הזאת, לראשונה, ענתה כמעט על כל דרישותי. הבעיה העיקרית איתה היא מערכת מסננים די חלשה, שמאפשרת לבצע מספר מוגבל של פעולות על הודעות העונות לקריטריון הסינון – לסמן כספאם, לסמן בצבע, למחוק, ודברים דומים. לא ניתן למיין הודעות לתיקיות, או לבחור כותר מותאם אישית של ההודעה (שימושי לעבודה מול SpamBayes, שמוסיף כותרים המסמנים הודעות זבל). עם זאת, ניתן במנגנון נפרד למיין הודעות לתיקיות על פי כתובת השולח, כולל לתיקיית האשפה. אפשר לשמור הודעה כתבנית, אך לא מצאתי איך משתמשים בתבנית הזאת אחר כך. לעומת זאת, יש אפשרות ליצור עיצובים מוכנים (stationary). יש לתוכנה אפשרות לשמור מספר חתימות, ולבחור חתימה בזמן כתיבת ההודעה. היא כותבת עברית, ותומכת בכתיבה מימין לשמאל (רק עם הצירוף Ctrl+Shift ימני) וקידוד עברי לוגי. מכיוון שאני משתמש בהפרדת מסך של 120DPI על מסך שהוא לא בדיוק כזה, כדי להגדיל קצת את הגרפיקה של המערכת, שדה העותק הנסתר מוסתר בעצמו, ולא נגיש. לא לציין כתובת לדואר חוזר (reply to) בנפרד מהכתובת של עצמך. באג אחד שנתקלתי בו הוא שכאשר שומרים טיוטת הודעה, מקבלים הודעה של Windows שהתוכנה ניסתה לכתוב למקום אסור בזיכרון המחשב, אבל חוץ מזה ההודעה נשמרת. מי שזה מעניין אותו, יכול להשתמש בה גם כבודק דואר – התוכנה יכולה להישאר במגש המערכת, וצורכת קצת יותר משני מ"ב זיכרון. כרגע, התוכנה הזאת נראית לי ההימור הכי טוב.
119 חיילים נהרגו במלחמת לבנון השניה, ועוד כשלושים אזרחים. במלחמות נהרגים חיילים, זו עובדת חיים וטבעה של המלחמה. גם אזרחים עלולים להיקלע אל טווח האש, למרות שתפקידו של הצבא למנוע זאת. אך אם המלחמה הכרחית, ואם תמורתה גדולה מהפסדה, אפשר לקבל זאת. אם היינו גורמים לחיזבאללה נזק קשה באבידות בנפש, בציוד, בתשתיות, בכוח פוליטי, זה היה יכול להיות שווה את זה.
אבל זה לא המצב. 113 חיילים נהרגו, במלחמה שהתארכה יותר מדי, ואשר את ההישגים שהשגנו בסופה ניתן היה להשיג תוך שבוע של לחימה "לפי הספר", ובפחות אבידות. ראש הממשלה אולמרט אחראי למותם של חיילים שלא היו צריכים למות. במצב זה, אין לו את התוקף המוסרי להמשיך לשבת במשרד ראש הממשלה.
חלוץ כבר הסיק את המסקנות, ונראה שגם פרץ לא מתכוון להישאר במשרד הביטחון עוד הרבה זמן (ובכלל, מכיוון שכרגע הוא יכול לגרום רק לנזק למפלגה, עליו לפנות את מקומו גם בראשות מפלגת העבודה). נותר רק לאולמרט להבין את המצב.
אז מי יבוא במקומו? אינני יודע. אני מתקשה לראות מישהו שאני מעריך, ויכול לבטוח בו כראש ממשלה ( אם כי היום עבר לי בראש סילבן שלום לרגע). אולי ברוורמן, ככל שהאפשרות הזאת נראית בלתי סבירה. אולי לבני, שאני לא בטוח שיש לה את הביציות להתקיף את איראן לפני שהם יתקפו אותנו. הרצים לראשות מפלגת העבודה כרגע הם ברובם או חסרי ניסיון פוליטי או ברק, שעדיף לא להרחיב עליו את הדיבור. בכל מקרה, אולמרט צריך ללכת.
בניגוד לאזרחי ישראל היהודים ו(כניראה)הנוצרים, לאזרחים הערבים המוסלמים (להלן בקיצור "הערבים") יש נטייה חזקה לנאמנות ליישוב הולדתם. בעוד שיהודי לא יהסס לעבור לעיר אחרת ולהתרחק ממשפחתו כדי לשפר את תנאי מגוריו או את אפשרויות התעסוקה שלו, אין המצב כך אצל הערבים. לעיתים קרובות אנו רואים משפחות מורחבות התופסות שכונות שלמות ביישוב זה או אחר.
דבר זה נובע מן המבנה החברתי של ערביי ישראל המוסלמים. בדומה למצב בשאר ארצות המזרח התיכון, המבנה החברתי של הערבים מורכב ממשפחות מורחבות (חמולות). ההשתייכות החמולתית של אדם מהווה חלק בלתי נפרד מזהותו, ונאמנותו נתונה לה. התרחקות מן החמולה יכולה להתפרש כהתרחקות מן המשפחה וערעור הקשר עמה.
דבר זה גורם לכך שלעיתים קרובות ישובים שלמים מורכבים מחמולה אחת, שתיים או שלוש, ולא יותר. עד ביטול הממשל הצבאי על היישובים הערבים בישראל בראשית שנות השישים, הדבר לא היווה בעיה. אך משבוטל הממשל הצבאי, והרשויות המקומיות החלו להיות נבחרות על ידי התושבים, הדבר יצר עיוות של השיטה הדמוקרטית וגרר שחיתות, סיאוב, חוסר יעילות ובזבוז כספי הציבור. נוצר מצב בו מועמדים לראשות הרשות המקומית ייצגו למעשה את החמולות שלהם, ולא מפלגות פוליטיות כמו שמצופה במשטר דמוקרטי. כל בני החמולה נדרשים להצביע עבור המועמד שמטעמה, והמועמד הנבחר חש מחוייבות ראשית למשפחתו, ורק לאחר מכן לרשות המקומית בראשה הוא עומד.
כתוצאה מכך, אנו רואים שוב ושוב מקרים בהם מיד לאחר היבחרו, ובמידה וראש הרשות הקודם היה בן לחמולה יריבה, מפטר ראש רשות מקומית נבחר חלק ניכר מעובדי הרשות, וממנה תחתם את בני משפחתו המורחבת. לעיתים קרובות, הדבר נעשה ללא צורך אמיתי, למעט הצורך לספק פרנסה לבני משפחתו. מצב זה יוצר ניפוח חסר הצדקה של המנגנון העירוני; מינוי אנשים שאינם מוכשרים לתפקידם, רק משום שהם שייכים לחמולה הנכונה; חוסר המשכיות של המנגנון הפקידותי; וחוסר שיוויון בחלוקת משאבי הרשות, כאשר באופן טבעי ניתנת עדיפות לאיזורי המגורים של החמולה לה משתייך ראש הרשות המקומית.
המצב שתואר הוא אחד הגורמים, גם אם לא היחיד, למצבן הקשה של הרשויות המקומיות הערביות בישראל. אם רוצה הממשלה לשפר את מצבם של היישובים הערביים, עליה לשאוף לבטל את ההתקבצות השבטית של הערבים בישראל ביישובים מוגבלים, ולשאוף לפזר את משפחותיהם ביישובים רבים ככל האפשר, בדומה למצב ביישובים היהודיים.
כאמור, המצב שתואר אינו הגורם היחיד למצבן העגום של הרשויות הערביות. גורם נוסף הוא העדרה המתמשך של תוכנית מתאר, שכתוצאה ממנו הבניה אינה מסודרת, לא נבנות תשתיות עירוניות לפני שנבנים מבני מגורים, וכמעט שאין בנמצא איזורי תעשיה, היכולים לספק הן פרנסה לתושבים והן הכנסה מארנונה לקופת הרשות המקומית. אך לדעתי, פתרון כל אחת מהבעיות בנפרד לא יפתור לחלוטין את מצב הרשויות הערביות. רק פתרון כולל, שיכלול את פירוק ההתקבצות החמולתית, יביא להשוואת מצבם של הערבים למצבם של היהודים בישראל.
בוודאי שניתן לטעון שפעולה זו אינה עולה בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה. ממשלה דמוקרטית אינה יכולה לכפות על אזרחיה לגור במקום כזה או אחר, או לאסור מגורים במקום שפתוח למגורים. אך עלינו לשאול את עצמנו, האם המצב הנוכחי, בו חיים האזרחים הערבים ביישובים בהם לעיתים אף אין מערכת ביוב ראויה לשמה, כן עולה עם ערכי הדמוקרטיה והשיוויון? האם ראויים התושבים הערביים לחיות ביישובים מוזנחים, בעוד שכניהם גרים בישובים מטופחים? בנוסף, כאמור, הדמוקרטיה אינה מתקיימת כרוחה ממילא, כאשר ראש רשות מייצג משפחה, ושאיפתו העיקרית היא לשפר את מצבה של משפחתו, לפני שישפר את מצבו של היישוב בראשו הוא עומד.
כדי למנוע מצב של אפלייה וחוסר שיוויון כתוצאה מחוק זה, מוצע בזאת שהחוק יופעל באופן שווה על כל אזרחי המדינה, ללא קשר למוצאם או דתם. באופן טבעי, החוק ישפיע בעיקר על הערבים, אך אין זו הפעם הראשונה שמחוקק חוק המיועד להשפיע על אוכלוסייה זו או אחרת, גם אם לא נאמר כך בחוק במפורש.
some 15 year old girl from Pennsylvania won $25,000 for typing supercalifragilisticexpialidocious in 15 seconds! crazy!
last week the last episode of the 3rd season of Battlestar galactica was aired on the SciFi channel in the US. the next season, expected on January 2008, will most likely be the last. while the last few episodes weren't extremely exciting, the season finale was an excellent cliff hanger, leaving the dedicated fans on their tows for the next 9 months.
over the years, this show received moderate ratings, of around 1.5 million viewers give or take. i think this is one of the best scifi shows ever aired, and this rating doesn't do it justice. however, as much as i know, the first time star trek TOS was aired it didn't receive high ratings as well, and its success only came later. i have a feeling this will be the case here too. currently it is aired in the rather small scifi channel, as well as some networks around the world (including yes stars 2 in Israel). but with an interesting story, human drama, and realistic computer graphics (star ships actually fire machine guns and nuclear warhead missiles there!), i think it has a good chance of being replayed over and over again like star trek, and be just as world famous.
if the name sounds familiar, then you are right. a series of that name was aired in 1978/1980, and this one is a reproduction of it, with brand new cast (well, except for Richard Hatch who played Captain Apollo in the original series, and now plays Tom Zarek, vice president of the colonies) and modern visual effects. the basic story is similar: twelve colonies who lost contact with Earth thousands of years ago, build a race of robots. the robots rebel and after a war, leave to another planet. the new series, who's production began in 2003, starts when the robots return, with vengeance. in a quick nuclear attack (and not by personally shooting every human like in the original series) the colonies are destroyed, and the few tens of thousands who were lucky enough to be in space at the time, or quick enough to find a space ship, flee, and try to find the lost Earth, with the robots chasing them. the setting allows the creators, Ron D. Moor (who also wrote many ST:DS9 episodes) and David Eick to explore love and hate, loyalty and betrayal, fear and victory, despair and relief, in a realistic and believable way.