ארץ המתנחלים

הסדרה "ארץ המתחלים" (אתר ואלה, קצת שבור) של חיים יבין, שהפרק השני שלה הוקרן שלשום, הראתה לי משהו שאולי לא ידעתי אותו בוודאות קודם, אבל עכשיו זה ברור: הגרעין האידאולוגי הקשה של ההתנחלות, זה הרוקד על גבעות ומתעמר בשכניו הערבים, לא לגמרי טועה. העניין הוא, שהמציאות בה הם חיים שונה לגמרי מהמציאות בה שאר העולם חי. ואני לא מתכוון לכך שהם גרים בשטחים ואני בפרבר תל אביבי נוח. אני מתכוון לכך שהיקום שלהם הוא לא היקום בו אני נמצא. הערכים שלהם והמוסר שלהם אינם המוסר שלי. המציאות, כפי שהם רואים אותה, ואני מדבר על עובדות בשטח בלבד, שונה מהמציאות ששאר העולם מודע לה. הם לא רואים את הערבים כתושבים לגיטימיים, אלא כתושבים ארעיים, כובשים את ארץ אבותינו, שיש לדחוק את רגליהם מהארץ בדרך זו או אחרת, תלוי באומץ ליבו של המתנחל שאיתו אתה מדבר. הם לא רואים את מה שקורה לתושבי חברון בגללם, אלא רק את עצמם. במציאות הזו, יתכן שהעמדות שהם מציגים הגיוניות. ולכן, כפי שקשה לי לראות דו שיח בין ישראל לחמאס, קשה לי לראות דו שיח בין רוב העם, הנמצא ביקום שלי (אני מקווה), לקבוצת האנשים הזו, שחיה מבחינתי במין מציאות מדומה, שאינה קיימת באמת.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה general, politics,‏ עם התגים .‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WP-SpamFree by Pole Position Marketing