ממשלת נתניהו החמישית – פוסט מורטם

לאחר שגרר אותנו לשלוש מערכות בחירות, הצליח נתניהו לכופף את רצון העם ולהתיישב שוב על כסא ראש הממשלה.

לכאורה, העם אמר את דברו: 62 מנדטים נגד ביבי, 58 בעד. עד שהאוזר, הנדל ולוי-אבוקסיס החליטו שלא יתמכו בעמדת ראשי מפלגותיהם. הנדל והאוזר עוד אמרו שגם לא יתמכו בממשלה צרה של נתניהו, אבל לוי עוד אמרה שגם תתמוך בביבי, אחרי שאמרה כמה פעמים שאין לה בעיה עם ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת. לאחר שהפכו עליו את הקערה, לא נותרה לגנץ ברירה, אלא לנהל מו"מ עם הליכוד על ממשלת אחדות.

אבל במקום זה, הוא ניהל מו"מ על הצטרפות לממשלת ימין, בו יהיה מפלגה קטנה. לאחר שפירק את השותפות עם לפיד ויעלון, הוא נותר עם מפלגה שגודלה חצי מגודלו של הליכוד, והיא מיעוט מבוטל בממשלה. הוא היה יכול לעשות זאת טוב יותר. הוא היה יכול להתחיל לחוקק חוקים שהיו דוחקים את נתניהו לפינה, ומאלצים אותו לבוא בידיים נקיות. הוא היה יכול להקשיב לליברמן, האיש שמכיר את נתניהו הכי טוב במערכת הפוליטית. במקום זאת, פירק את הגוש שעמד בראשו, ובא למו"מ מעמדת חולשה נוראית. התוצאה היא ממשלת ימין-חרדים, עם ספיח כחול-לבן. ואני עוד לא יודע איך, אבל יש סיכוי טוב שביבי עוד ימצא את הדרך להפר את ההסכם הזה.

מפלגת העבודה

לא להצטרף לממשלה בראשות נתניהו היתה הבטחת בחירות מרכזית של העבודה בכל שלושת מערכות הבחירות. פרץ גילח את השפם שלו כדי שיהיה ברור לכולם שהוא רציני. רוב מכריע מבין בוחרי המפלגה מתנגד לכניסה לממשלה הזאת. אז עכשיו פרץ מתרץ תירוצים בפוסט ארוך בפייסבוק למה זה מוצדק להיכנס, ולמה אנשי כח"ל הם בעצם אנשי העבודה. אבל הסקרים ברורים: מפלגת העבודה בשפל שלא היה יאמן עד לא מזמן, מתחת לאחוז החסימה. אני מתקשה להאמין שהיא תתרומם משם, ואכן, פרץ מתכנן כנראה לרוץ ברשימה משותפת עם כח"ל בבחירות הבאות. מיזוגים פוליטיים כבר היו למפלגה הזאת, אבל תמיד כאשר היא מובילה. המהלך הזה יגרום להתפוגגות מפלגת העבודה בתוך מפלגת האדים כחול-לבן, שיש סיכוי טוב שלא תרוץ בכלל בבחירות הבאות.

למפלגת העבודה לא היה כל צורך לבגוד בבוחריה. גנץ היה יכול להקים ממשלה עם נתניהו גם בלי העבודה, והעבודה היתה יכולה להצטרף כאשר תורו של גנץ היה מגיע להתמנות לראשות הממשלה, אם ביבי לא היה מרמה אותו בדרך כלשהי.

השמאל לא נעלם עם המפלגה. השמאל הצביע בהמוניו לכח"ל. בשמאל יש כ-40 מנדטים שהיום אין להם בית. ימים יגידו אם יהיה להם בית בבחירות הבאות.

מסקנות לעתיד

המסקנה הברורה ביותר שאפשר להסיק מצירוף תל"ם וגשר הבוגדניים למפלגות שמאל ומרכז, היא שלא צריך לצרף אנשי ימין למפלגות שמאל בתקווה למשוך מצביעי ימין. ברגע האמת אי אפשר לסמוך עליהם, ובצדק. אי אפשר לצפות מח"כ להצביע בניגוד לצו מצפונו. כדי למשוך מצביעי ימין, יש לשכנע אותם בצדקת דרכו של השמאל, לא לעבוד עליו שאנחנו לא באמת שמאל. ראיתם פעם מפלגת ימין שמצרפת אליה אנשי שמאל?

ומסקנה נוספת, היא שייתכן שתם זמנה של מפלגת העבודה. מפלגה מסורבלת, שנושאת אתה עול היסטורי, אולי לא תוכל עוד להשתקם ולחזור לעצמה. בוודאי לא כל עוד עומד בראשה יו"ר שבגד בבוחריו, ולא יצליח בשום אופן לגרום להם להצביע לה שוב.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה general.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WP-SpamFree by Pole Position Marketing