אז גינטר גראס אמר משהו שלא מוצא חן בעינינו. אז מה? הוא אויב העם? הוא מאיים על ישראל? הוא ריגל לטובת האיראנים? מה? בסך הכל אמר איזה שטות. בשביל זה להכריז עליו אישיות בלתי רצויה? דבר כזה עושים רק במשטר דיקטטורי, בו חופש הדיבור ניתן רק כאשר הדעות הן הדעות הנכונות. אני מניח שאי אפשר לצפות להרבה מנציג מפלגה שהדמוקרטיה היא לצנינים בעיניה, אבל אפשר לצפות מראש הממשלה שלא יסכים בשתיקה לטיפשות הזאת, ששוב מציגה אותנו באור מגוחך בעולם.

אני משתמש בפיירפוקס ואבותיו בערך מאז 1997, ובאופן כללי די מרוצה. בכל אופן, עד לאחרונה הייתי די מרוצה. משום שבגרסאות האחרונות, במקום להוסיף תכונות חדשות, פיירפוקס הולך ומאבד תכונות בסיסיות של שימושיות, רק בגלל שמעצבי ממשק מינימליסטיים התחילו להסירן מגוגל כרום, וכל השאר הולכים בעקבותיהם כאילו עשרה קבין של עיצוב ממשק ירדו על העולם, ותשעה נחתו בגוגלפלקס. אני מוצא את עצמי משתמש בהרחבות רק כדי להחזיר לעצמי פונקציונליות שהיתה לי בעבר ונעלמה:

Site navigation bar: תקן HTML מאפשר לאתרים לפרסם קישורי ניווט נסתרים בדפי האתר, המקשרים לדף הקודם, הבא, הראשון והאחרון, וכן לדפי אינדקס, עזרה, וכד'. זה שימושי במיוחד בבלוגים, בהם לדפי פוסטים באמת יש סדר כרונולוגי. Mozilla Suite, ז"ל, הכילה ממשק משתמש שחשף את הקישורים האלה כסרגל ניווט קטן מתחת לסרגלי הכלים האחרים של הדפדפן. כשהתחלתי להשתמש בפיירפוקס, שמתי לב שהפונקציונליות הזאת נעלמה, ולכן אחת ההרחבות הראשונות שהתקנתי הייתה ההרחבה הזאת, שהחזירה את התכונה הזאת.

Back/forward dropmarker: מכירים את החץ הקטן שליד כפתור האחורה/קדימה, שמאפשר לדלג כמה דפים לאחור? תגידו לו יפה שלום, כי מעכשיו כדי לפתוח את הרשימה של הדפים בהם ביקרתם, תצטרכו ללחוץ לחיצה ארוכה על כפתור האחורה/קדימה, או לחיצה וגרירה למטה. או להתקין את ההרחבה הזאת, שמחזירה את החץ למקומו הטבעי.

כפתור עצור/טען מחדש: מישהו החליט שאפשר או לעצור את הטעינה, או לטעון מחדש. לא יכול להיות שאני רוצה לטעון מחדש באמצע טעינה מחדש, כי הטעינה נתקעה, למשל. אז שני הכפתורים שולבו לאחד, שמבצע רק את אחת הפונקציות בכל פעם. כדי להפריד אותם מחדש, אין צורך להתקין הרחבה, אלא רק לסדר מחדש את הכפתורים בסרגל הכלים, על ידי לחיצה ימנית עליו ובחירה בהתאמה אישית. מכאן, יש לגרור קו מפריד אל בין שני הכפתורים, המוצגים בנפרד במצב זה.

קידומת פרוטוקול התקשורת: בברירת מחדל, פיירפוקס אינו מציג יותר את פרוטוקול התקשורת לפני הכתובת (http או https). נכון שכאשר נכנסים לאתר בפרוטוקול https מקבלים אינדיקציה הרבה יותר ברורה, ובכל זאת, קשישא כמוני שמשוטט באינטרנט כבר 15 שנה בערך, עדיין רוצה לראות באיזה פרוטוקול הוא משתמש לפני שהוא מכניס כרטיסי אשראי באתרים. ואולי זה סתם נראה לי לא טבעי בלי הקידומת. כדי להחזיר את קידומת הפרוטוקול לשורת הכתובת, יש להיכנס ל-about:config, לחפש את ההגדרה browser.urlbar.trimURLs, ולשנות את ערכה ל-false. אם המשפט האחרון נשמע לכם כמו סינית, עדיף שלא תנסו.

ואם כבר מדברים על פרוטוקולים, שמתי לב שהתמיכה בפרוטוקול gopher הוסרה סוף סוף מפיירפוקס. קצת חבל לי, למרות שבאמת כבר כמעט אין שרתי גופר בסביבה. למעוניינים, ניתן להחזיר אותו עם ההרחבה OverbiteFF (לא ניסיתי בעצמי), שמוסיפה גם תמיכה בעוד כמה פרוטוקולים עתיקים, כמו Whois ו-finger.

סרגל התפריטים ב-Windows 7: ככלל, לא היה מפריע לי להשתמש בכפתור הפיירפוקס החדש במקום סרגל התפריטים הקלאסי, המוצג ב-Windows 7, אלמלא פיירפוקס היה מפסיק להציג את כותרת הדף בראש החלון כאשר סרגל הכלים לא מוצג. לעתים קרובות אני רוצה לדעת מה כותרת החלון, ומה לעשות, שהיא פשוט לא נכנסת בכותרת הלשונית, במיוחד אם הלשונית קטנה כי יש כמה לשוניות פתוחות. לכן אני מוצא את עצמי מחזיר את סרגל הכלים הישן, רק כדי לראות את הכותרת של הדף.

אם גם לכם נעלמו תכונות שאתם רוצים להחזיר, טקבקו.

בד"כ איני כותב כאן על נושאים אישיים, אבל הפעם אחרוג ממנהגי, קצת.

ביום שלישי, 24/1/12, התחתנתי עם בחירת לבי. מסקנה: גם חנונים כמוני מוצאים מישהי. וגם, אישוש להשערה ישנה: בחורות אוהבות לצאת עם הקולים, אבל מתחתנות עם החנונים.

בישראל, פגע נוער הגבעות תחילה במטעי זיתים בשטחים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא היה לי מטע זיתים בשטחים,
ואז הם פגעו בשמאלנים שבאו להגן על המטעים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הגנתי על מטעים,
ואז הם עשו פוגרומים בכפרים ערביים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי אני לא ערבי,
ואז הם שרפו מסגדים בישראל,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הלכתי למסגדים,
ואז הם ציירו גרפיטי בבתים של אנשי שלום עכשיו,
ואני לא הרמתי את קולי, כי אני לא בשלום עכשיו,
ואז…

(פרפראזה על שיר של מרטין נימלר)

אז גם אני קניתי טלפון אנדרואיד, וגם אני התקנתי את תוכנת הניווט של Waze, עליה אולי עוד אכתוב. בינתיים, נכנסתי לאתר שלהם, ובאיזור החשבון האישי, מצאתי את התיבה הזאת:

מתוך אתר waze

אחרי שנים של אפליה נגד כל שאר הדפדפנים, שירגישו קצת מה זה…

בשנים הקודמות כתבתי פוסטים די מפורטים לקראת הבחירות המקדימות במפלגת העבודה. הפעם, אסקור קצת את מתקפות התעמולה של הרגע האחרון של המתמודדים השונים.

לקרוא בין השורות

עמרם מצנע שלח את העלון הזה בשבוע האחרון. מעניין לקרוא לא רק מה שהוא כתב, אלא גם בין השורות. הערות למטה לפי המספרים.

1. רקורד העשיה: מצנע טוען פה שהוא היחיד שיש לו נסיון מעשי בשטח, ולא רק בדיבורים או בחקיקה. ראשית, גם לחקיקה יש חשיבות, ובסופו של דבר המדינה מתנהלת גם לפי חוקיה. כאשר יש חוקים סוציאליים, גם המדינה תהיה יותר סוציאלית. שנית, הוא לא היחיד עם נסיון בשטח. גם לעמיר פרץ יש הרבה מאוד נסיון כיו"ר הסתדרות וראש העיר שדרות, וגם בוז'י הרצוג צבר לא מעט נסיון כשר רווחה.

2. באידאולוגיה: רמז דק, אולי, לראיון המפתיע של שלי יחימוביץ' לגידי וייץ, בו הביעה הזדהות רבה מהמצופה עם ההתנחלויות והמונופולים במשק.

3. רוחב תפיסת העולם שלהם: שוב, התייחסות לשלי יחימוביץ', שגם מצנע וגם הרצוג תקפו אותה על כך שאינה מציגה שום חזון מדיני, ומתמקדת בתחום הכלכלי-חברתי בלבד.

4. חלק מהנבחרת: הטענה של מצנע והרצוג, היא שבחירה בפרץ או ביחימוביץ' תפלג את המפלגה.

5. להנהגת המדינה: מצנע הוא היחיד המגדיר את עצמו כמועמד ליו"ר המפלגה ולמועמדות לראשות הממשלה. כל השאר אומרים, בפה מלא או ברמיזה, שאין כל סיכוי שהעבודה תנצח בבחירות הבאות. הם כניראה צודקים, אבל כשנקודת המוצא נמוכה, גם לא נגיע רחוק בבחירות הכלליות. אם מכוונים גבוה, מגיעים רחוק. כך שלדעתי הגישה הזו נכונה יותר, גם אם היא נראית מנותקת מהמציאות. אין לשכוח, שהליכוד הגיע לאן שהוא היום אחרי שבבחירות הקודמות הוא הגיע ל-12 מנדטים בלבד.

6. 30 שנות שירות בצה"ל: נדמה לי שגם הרצוג וגם פרץ היו רס"נים בצבא. מצנע טוען פה שהוא היחיד עם נסיון גם בתחום הבטחוני.

7. לא הלכתי לסקטור הפרטי: כמו ברק למשל.

8. הכפיה הדתית: הוא היחיד שמזכיר את נושא יחסי דתיים וחילוניים במדינה, נושא ששאר המתמודדים מתחמקים ממנו. הייתי בחוג בית עם בוז'י הרצוג, וכאשר הוא נשאל על תחבורה ציבורית בשבת, הוא אמר משהו על הצביון היהודי של המדינה. אפשר להבין את זה ממישהו שהוא נכד של הרב הראשי לישראל בעבר, אבל מדינה בלי תחבורה ציבורית בשבת, לא יכולה לצפות מתושביה שלא יסעו בפרייבטים באמצע השבוע.

9. מועמדה לראשות הממשלה: כאמור, צריך לכוון גבוה.

10. דיור בר השגה: מונח שצץ בהפגנות הצדק החברתי של יולי אוגוסט האחרונים, וכולם אימצו אל ליבם.

11. חופש דת וחופש מדת: שוב, הוא היחיד המתייחס לנושא זה.

12. רבין פקד אותי: אחח, הנוסטלגיה… תמיד טוב לקשור עצמך למנהיג האחרון שכולם אהבו.

13. בכניסה לכל ממשלת ימין: כמו הרצוג למשל.

מסרונים

ביום חמישי האחרון קיבלתי מסרון ממספר שהיה דווקא עם קידומת 077 (של הוט), בזו הלשון:

הגיע הזמן לאחד כוחות. אני מסיר את מועמדותי ותומך בהרצוג! אראל מרגלית

כמו שאמר אמנון אברמוביץ – הידד, להרצוג יש עוד קול. אראל מרגלית לא בדיוק מוביל קבוצה גדולה במיוחד של תומכים, אם להתבטא בעדינות.

כעבור פחות מיממה, קיבלתי מסרון נוסף מאותו מספר עצמו:

ביחד כולנו לניצחון ביום ב'. שבת שלום, בוז'י הרצוג.

מעניין, אם שניהם שולחים מאותו מספר, מה בדיוק עומק שיתוף הפעולה ביניהם.

המשמיצים האנונימיים

עוד תופעה חדשה בבחירות הנוכחיות היא שליחת הודעות דואל, בתחילה אנונימיות לגמרי, ולאחר מכן חתומות על ידי אנשים אנונימיים באותה מידה (פשוט מעולם לא שמעתי את שמם), בגנותה של שלי יחימוביץ'. ההודעות התייחסו בעיקרן לראיון שלה בהארץ שהזכרתי קודם. כפי שאפשר לראות, ההודעות עוצבו ביד מקצועית, וקשה לי להאמין שנשלחו על ידי אזרחים מודאגים תמימים. מה שיותר מטריד, הוא כיצד השיגו את כתובת הדואל שלי. בסופו של דבר מדובר פה בדיוור ממוקד לחברי המפלגה, ולא בספאם אקראי. נראה לי סביר שמי ששלח אותם לפחות מקושר לאחד היריבים, ומשם השיג את הכתובות.

אני ספאם פוליטי

המועמד הנעלם

יחימוביץ' והרצוג היו מאוד פעילים באינטרנט, וקיבלתי מהם דוא"ל באופן קבוע, ממצנע קצת פחות. מפרץ קיבלתי מסרון אחד או שניים והודעה מוקלטת בטלפון. במלים אחרות, מבחינתי, פרץ בכלל לא היה קיים בקמפיין. רק במקרה ראיתי פעם בשכונה שלטים המכוונים אל חוג בית שלו, אך המטה שלו לא טרח להודיע לי על כך בדוא"ל, ולכן לא ראיתי אותם בזמן.

אז במי בחרתי  בסוף? אני  בחרתי  במצנע. בסופו של דבר, למרות שההבדלים בין המועמדים השונים אינם גדולים לדעתי, מצנע עונה לדעתי על מה שאני מחפש ביו"ר המפלגה, ועל מה שמטריד אותי במדינה הזאת, בתחומים השונים.

הירח בעת הליקוי

במרכז התמונה הזו אפשר לראות כתם עמום, שהוא הירח בשבוע שעבר לפני שבועיים בערך קרוב לשיא הליקוי, כפי שנלכד בעדשת הטלפון שלי.

תחילה, בהמלצת אתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, נסעתי לנמל בתקוה לצפות בליקוי שם. לאכזבתי, היו שם רק שני צלמים עם עדשות טלסקופיות, בלי טלסקופ אמיתי. אז חזרתי הביתה, עליתי על גשר הולכי רגל גבוה הסמוך לביתי, וצפיתי בשארית הליקוי משם.

מראה מעל הגשר

במקביל, תומר שלח לי לג'יטוק את הקישור לאתר הזה, שבו היה אפשר לראות את הליקוי יותר טוב מאשר בעין בלתי מזוינת, אפילו בטלפון.

העיכוב בהעלאת הפוסט הזה נבע מבעיה טכנית בהעלאת התמונות.

חזרתי ממילואים של שבועיים, מדי ב', נעליים מאובקות, תיק גדול על הגב. בדרך הביתה אני עובר ברחוב ליד איש מבוגר שיושב על ספסל.

- "אתה קרבי?" הוא שואל
- "כן", אני עונה במידה מסויימת של גאווה.
- "למה?"

המשכתי ללכת, חושב לעצמי שזאת לא התגובה שציפיתי לה. לך תבנה מדינה. ואז הסתובבתי ואמרתי לו:

-כדי שאנשים כמוך יוכלו לשבת כאן ולשאול שאלות מפגרות!

בין שאר עיסוקי, אני נמנה עם האחוז הלא גדול באוכלוסיה שפעם או פעמיים בשנה לובש בגדים ירוקים ויוצא לפעילות שנקראת "שירות מילואים". המאפיין העיקרי של שירות מילואים, הוא שהוא מתבצע רחוק מהבית, ולמעשה רחוק מכל בית שהוא. לעתים זה בשטחי האש האינסופיים של צאלים, ולפעמים בחור נידח בשטחים או באזור ספַר אחר. בשנים עברו, משמעות הדבר מבחינת חיבור האינטרנט שלי הייתה שהייתי מוגבל לקריאת דוא"ל בעזרת שירות Orange Obox המוגבל, על מסך בגודל אינטש אחד בערך, על הטלפון דור 3 אבל טיפש שלי.

לאחרונה נקראתי שוב למילואים, ולמעשה בימים אלו אני נמצא בהפסקה קלה באמצע השירות. הפעם, אמרתי לעצמי, לא עוד. הפעם אני מצויד במתקן תקשורת רב ערוצי, חזק יותר מכמה מחשבים אישיים שהיו לי פעם, ואין סיבה להתנתק מהאינטרנט רק בגלל שאני באמצע השומקום. כדי לבחון את הטענה, הצטיידתי מבעוד מועד בכמה תוכנות:

• כדי להתחבר לתוכנות מסרים מידיים, בחרתי  ב-Meebo. זאת תוכנה שתומכת במספר רב של רשתות, כולל MSN,‏ Yahoo!,‏ Gtalk/Jabber,‏ ICQ, ועוד. היא בעלת ממשק נוח למדי, וגם לא דורשת לפתוח חשבון אצל המפעילה של התוכנה עצמה, כמו כמה תוכנות דומות אחרות. מכיוון שיש לי כבר יותר חשבונות ממה שהייתי רוצה (אני מקפיד לבחור שם וסיסמה שונים בכל שירות בו אני רשום), הדבר האחרון שאני צריך זה עוד חשבון בחברה שלא מעניינת אותי.
• מכיוון ש-Meebo לא תומכת ב-IRC, בחרתי ב-AndChat כדי להתחבר לערוץ ה-IRC של מוזילה-ישראל. זו תוכנה עם מראה רטרו אותנטי, שרק מי שהתחבר לרשתות IRC בשלהי המאה הקודמת ידע להעריך, ועם זאת נוחה לשימוש ויעילה למדי.
• אמנם אנדרואיד מגיעה עם תוכנת דוא"ל לא רעה, אבל בכל זאת רציתי לבדוק אם יש משהו יותר טוב. קיבלתי  רושם ש-K9-Mail היא תוכנה פופולרית למדי, ומכילה תמיכה בתכונות כמו תיקיות מרובות ותמיכה טובה יותר בעברית.
• לבסוף, הצטיידתי כמובן בגרסה הניידת של פיירפוקס.

לשם ההגינות אומר שאת כל התוכנות האלה התקנתי כבר די מזמן, וחשבתי שאני די  בטוח שהן עובדות. ליתר ביטחון, לפני שיצאתי שלחתי לעצמי הודעת דוא"ל לבדיקה מהטלפון, וקיבלתי אותה בהצלחה במחשב.

בבוקר היום הראשון, קמתי כאשר הסוללה טעונה ברמה של 97%, לאחר שהטענתי אותה בערב הקודם. בדר"כ זה מספיק לי לכיומיים עבודה, אם אני לא מדבר הרבה או משתמש במכשיר לקריאה או שימוש אחר. הפעלתי את חיבור הנתונים הסלולרי, את Meebo ואת AndChat, ויצאתי לדרכי. כעבור שעה קלה, גם השמש עלתה מעל האופק, והחיים נראו נפלא.

בשעות הערב המוקדמות, בסביבות שעה חמש, הסוללה כבר הייתה ברמה של 22%, והטלפון זעק למטען. למזלי הייתי  קרוב לשקע חשמל בצריף המגורים, ויכולתי לטעון אותו, טעינה ארוכה מן הרגיל – גם בגלל הרמה ההתחלתית הנמוכה, וגם בגלל שצריכת הזרם כנראה הייתה גבוהה יחסית.

ערוץ ה-IRC שלנו במוזילה-ישראל לא מאוד פעיל, וביום ממוצע מצטברים בו כמה קילובייטים של טקסט. זה לא מכביד על הלקוח שיש לי במחשב השולחני, בעיקר כי הוא שומר רק כמות מוגבלת אחורה על החלון באופן פעיל, ואת כל השאר מארכב בקובץ יומן. ל-AndChat אין את היכולת הזאת, ואחרי כמה שעות פעילות, גם סמאטרפון עם חצי ג'יגה זיכרון ריצה מתחיל לגמגם כשצריך להציג כמה מסכים מלאים בטקסט. הפתרון הוא לסגור את הערוץ ולפתוח אותו מחדש מדי כמה שעות, אחרת התוכנה פשוט מגיבה לאט עד בכלל לא.

Meebo דווקא פעל די טוב, למרות שמדי פעם פתחתי אותו כדי לראות מה נשמע, והופתעתי לגלות שהוא מנותק מהרשתות. ניתוקים הם בהחלט דבר אפשרי, בעיקר כאשר מחוברים על רשת סלולרית באיזור כיסוי מוגבל (בחלק מהמקומות היה כיסוי GPRS בלבד), אבל אפשר לצפות שהוא ינסה להתחבר מחדש במקרה כזה.

האכזבה הגדולה ביותר הייתה מחיבור הדוא"ל. כאשר ניסיתי להשיב להודעות דוא"ל שקיבלתי, קיבלתי הודעת שגיאה משרת הדואר של נטויז'ן, לפיה relaying not allowed. על המסך הקטן (בכל זאת, זה לא פי. סי.) אי אפשר היה לקרוא את ההמשך, אותו פענחתי רק עכשיו, כאשר ניסיתי לחזור על הניסוי: please use SMTP Authentication. אני יודע שנטויז'ן לא מרשים לשלוח הודעות ממחשבים שלא נמצאים על הרשת שלהם, אבל כאשר אני כן על הרשת שלהם הם לא דורשים אימות של החשבון. חשבתי שהם הגיעו לאיזה הסדר עם החברות הסלולריות, כדי שאפשר יהיה לשלוח בלי אימות גם מהרשתות שלהן. מסתבר שטעיתי.

תוך כדי כתיבת הפוסט הזה אני גם עושה ניסויים, ומסתבר שאם מזדהים בשם וססמה, אפשר לשלוח גם לכתובות אחרות מהרשת של אורנג'. אם הייתי נתקל בבעיה גם כאשר אני שולח הודעה לעצמי, אולי הייתי מוצא לה פתרון לפני שיצאתי לשירות. בכל מקרה, גם אם הייתי עולה על זה, אין לי את הססמה של האינטרנט שלי אתי כשאני במילואים.

ככלל, פיירפוקס מתפקד היטב על מכשיר האנדרואיד שלי, לבד מזמן טעינה מעט יותר ארוך מאשר של הכרום הנייד. אני גם מוצא את הממשק שלו נוח יותר, עם הוספת סימניות בלחיצה אחת, וחיפוש בסימניות מתוך שורת הכתובת (שורת הפלא). עם זאת, הוא סובל מבעיה ממנה סבלה מוזילה בראשית דרכה על המחשב האישי: חוסר הכרה מצד האתרים. אתרים רבים, ובהם גם הפורטל הסלולרי של אורנג', לא מכירים את הדפדפן הזה, ולכן מגישים לו את הגרסה המתאימה למקרה הגרוע ביותר – מסך צר כמו של טלפון נוקיה ישן ותוכן בעיצוב פשוט יחסית. זאת בעיה שעל שולחן העבודה נפתרה רק כאשר הגענו לאחוזי שימוש משמעותיים, שחייבו את מפתחי האתרים להתייחס למוזילה ברצינות. נצטרך לחכות ולראות מתי הבעיה תיפתר גם בסמארטפונים.

בשבוע הבא אני חוזר לגדוד, לעוד חמישה ימים. אם אגלה תובנות חדשות, אמשיך לדווח.