בחודשים האחרונים מוטמעת בצה"ל מערכת שליטה חדשה, שאינני יכול לפרט אודותיה, מטעמים מובנים. היא ידועה רק לכל חיילי החי"ר והשיריון בסדיר ובמילואים, מתי מעט בלבד. לצורך הדיון, מדובר במהפיכה של ממש, המחליפה טכנולוגיות שהיו בשימוש בעשרות, אם לא מאות, השנים האחרונות, בשליטה על כוחות בשדה הקרב. אף על פי שהמערכת משפרת מאוד את יכולתו של המפקד לנהל את המערכה, היא נושאת בחובה שתי בעיות:
- היא דורשת מהחייל הפשוט, ובעיקר מקצינים מדרגת מ"מ ומ"פ ומעלה, לשלוט בהפעלת מחשב. גם כיום, הדבר אינו מובן מאליו, במיוחד בקרב יחידות המילואים, שמפקדיהן ברובם נולדו לאחר תחילת עידן המחשב, ולא בהכרח יצליחו לנצל את המערכת במלואה, או לשלוט בכל יכולותיה.
- כאשר סומכים על טכנולוגיה חדשה, עלולים לשכוח טכנולוגיות ישנות. אומנות הניווט עם מפה ומצפן צריכה להיות מתורגלת כל הזמן, וכאשר לא עושים זאת, והאמצעים הטכנולוגיים מתקלקלים, כדרכם של מכשירים אלקטרוניים, הכוחות עלולים להישאר חסרי אונים, ללא יכולת לנהל את הקרב.
ועוד בעיה אחת, שכבר ראינו בלבנון: מה עושים כשנגמרת הסוללה?
