ארכיון פוסטים עם התג "עיתונות"

ראיון חג

יום חמישי, 8 במאי, 2008
בחודשים האחרונים אני מנוי על עתון ישראל הי!ם. מי שמכיר את העיתון הזה עשוי לתהות כיצד אני מנוי על עיתון המחולק חינם. ובכן, בדרך פלאית כלשהי, ומבלי שביקשתי, עותק העיתון מונח על מפתן ביתי בכל בוקר, כמו גם על מפתן שאר הדירות בבניין, ואולי גם בכל השכונה. מכיוון שהעיתון בחינם, אני לא מתלונן.

לא מתלונן, אך מודע למה שאני מקבל. למשל, ביום שלישי השבוע יצא גליון יום העצמאות של העתון. מכיוון שמדובר בעיתון בעל קו ימני ברור, הם פירסמו ראיון חגיגי עם ראש…. האופוזיציה? כן כן, מבלי למצמץ, פרסם העיתון הזה ראיון חג על שני עמודים עם ביבי נתניהו, בו נתנו לו לפרט את מדיניותו, ולא שאלו אותו שאלה קשה אחת. לא אחזור על הפירכות שפולט ביבי בראיון, דעתי עליו ידועה, לפחות למי שמכיר אותי.

כאמור, הראיון הזה ממשיך קו מתמשך של דיווחים מהכיוון הימני, וכל קורא צריך להיות מודע לכך. דוגמה אחרת מאותו גליון (עמ' 5): הכותרת הראשית של הדף: "אין מו"מ בין חקירות", כך קרא ח"כ גדעון סער (ההדגשה שלי). מתחתיה כותרת אחרת: ספין או התקדמות? על ה"התקדמות" שדווחה מפגישתו האחרונה של אולמרט עם אבו-מאזן. מי זה גדעון סער בכלל שמגיעה לו כותרת ראשית? אני מקווה שגם הקוראים האחרים מודעים למגמה הזאת, אם כי, אני בספק.

חייל חרדי ריסס ביריות מסגד

יום רביעי, 7 ביוני, 2006
זו היתה הכותרת בעמוד הראשי של ידיעות היום. הוא גם התאבד בסוף, אבל זה כניראה פחות חשוב.

מחבל יהודי

יום שישי, 5 באוגוסט, 2005

כמה הערות על אירועי אמש:

מחבל יהודי: בניגוד למקרה ברוך גולדשטיין, הפעם הבינו אמצעי התקשורת והפוליטיקאים מהר מאוד שגם יהודי יכול להיות מחבל. למיטב זכרוני, לקח הרבה זמן עד שקראו לטבח במערת המכפלה "פיגוע טרור", ואפילו היום אני כמעט לא שומע את הביטוי הזה בהקשר לאותו טבח. שרון, בהצהרה כתובה (ככל שהבנתי הוא לא דיבר בעצמו) קרא לעדן נתן-זאדה "טרוריסט" ולא מחבל. טכנית מדובר באותו דבר, אבל אולי התואר "מחבל" עדיין שמור לערבים.

קבורה: ברור מדוע צה"ל ושר הביטחון סירבו לקבור אותו בקבורה צבאית. האיש הפר כל ערך נורמטיבי, אפילו יחסית לצה"ל. אבל מדוע גם ראש עיריית ראשל"צ סירב לקבור אותו בתחומי העיר, בתירוץ שהוא לא רשום כתושב העיר? האם אין אף רוצח הקבור בבתי הקברות של ראשל"צ? ואם הוא היה מת תוך כדי הצלת תינוק מבית בוער, גם אז היה ראש העיר מסרב?

לינץ': ממש לא ברור לי כיצד התאפשר לאספסוף השפרעמי לכלות את זעמו במחבל. קשה לי להאמין שהם היו ממשיכים להסתער כאשר כמה כדורי אקדח שורקים מעל ראשיהם, או בין רגליהם.

ובהקשר זה, אני די בטוח שאם אירוע הפוך היה קורה בישובים יהודיים מסויימים, בתוך הקו הירוק, היינו רואים אספסוף דומה דורש את דמו של הרוצח.

ידיעות מעריב: שוב הוכיחו שני הצהובונים הגדולים, ידיעות ומעריב, שהם תאומים זה של זה. לא בפעם הראשונה, הם הצליחו לנחש זה את הכותרת של השני, ולצאת בכותרת זהה במהדורות הבוקר (מחבל יהודי, למי שפיספס).

סודוקו

יום חמישי, 9 ביוני, 2005
בימים האחרונים הביא ידיעות אחרונות כמה תשבצי סודוקו, כמו תאומו הסאן הבריטי, ועיתונים אחרים. היום התגלתה הסיבה: ספר סודוקו חדש בהוצאת ידיעות אחרונות. תרגילי הפרסום הולכים ומשתכללים.

מושחתים, נמאסתם?

יום שישי, 20 במאי, 2005

דן מרגלית ואמנון דנקנר פירסמו השבוע במעריב מאמר חוצב להבות המגנה את השחיתות הפושה במוסדות השלטון, ובמוסדות מפלגת השלטון. המאמר עורר הדים כצפוי, בן כספית הופיע בפופוליטיקה, וכרגיל, הארץ שקטה לאחר יומיים. ביום שישי, על פי הפרסומות ברדיו, פורסם המאמר שוב, בצירוף סטיקר הנושא את הכותרת "איפה הבושה?", המצטט את המאמר. היום אני כבר רואה ב-nrg.co.il, אתר מעריב, מדור מאמרים חדש, המוקדש לצמד דנקנר את מרגלית, שקודם היו בעלי טורים נפרדים. מה שמתחיל להעלות את ההשערה, שאולי לא ראינו פה עיתונות לוחמת, אלא בעצם תרגיל מוצלח במיוחד ביחסי ציבור וקידום מכירות? או לחלופין, הנהלת העיתון לא עמדה בפיתוי והשתמשה במאמר ככלי לקידום האינטרסים הכלכליים של העיתון, במקום שיהיה מה שצמד העיתונאים, המכובדים כשלעצמם, התכוונו שיהיה.