אז גם אני קניתי טלפון אנדרואיד, וגם אני התקנתי את תוכנת הניווט של Waze, עליה אולי עוד אכתוב. בינתיים, נכנסתי לאתר שלהם, ובאיזור החשבון האישי, מצאתי את התיבה הזאת:

מתוך אתר waze

אחרי שנים של אפליה נגד כל שאר הדפדפנים, שירגישו קצת מה זה…

בין שאר עיסוקי, אני נמנה עם האחוז הלא גדול באוכלוסיה שפעם או פעמיים בשנה לובש בגדים ירוקים ויוצא לפעילות שנקראת "שירות מילואים". המאפיין העיקרי של שירות מילואים, הוא שהוא מתבצע רחוק מהבית, ולמעשה רחוק מכל בית שהוא. לעתים זה בשטחי האש האינסופיים של צאלים, ולפעמים בחור נידח בשטחים או באזור ספַר אחר. בשנים עברו, משמעות הדבר מבחינת חיבור האינטרנט שלי הייתה שהייתי מוגבל לקריאת דוא"ל בעזרת שירות Orange Obox המוגבל, על מסך בגודל אינטש אחד בערך, על הטלפון דור 3 אבל טיפש שלי.

לאחרונה נקראתי שוב למילואים, ולמעשה בימים אלו אני נמצא בהפסקה קלה באמצע השירות. הפעם, אמרתי לעצמי, לא עוד. הפעם אני מצויד במתקן תקשורת רב ערוצי, חזק יותר מכמה מחשבים אישיים שהיו לי פעם, ואין סיבה להתנתק מהאינטרנט רק בגלל שאני באמצע השומקום. כדי לבחון את הטענה, הצטיידתי מבעוד מועד בכמה תוכנות:

• כדי להתחבר לתוכנות מסרים מידיים, בחרתי  ב-Meebo. זאת תוכנה שתומכת במספר רב של רשתות, כולל MSN,‏ Yahoo!,‏ Gtalk/Jabber,‏ ICQ, ועוד. היא בעלת ממשק נוח למדי, וגם לא דורשת לפתוח חשבון אצל המפעילה של התוכנה עצמה, כמו כמה תוכנות דומות אחרות. מכיוון שיש לי כבר יותר חשבונות ממה שהייתי רוצה (אני מקפיד לבחור שם וסיסמה שונים בכל שירות בו אני רשום), הדבר האחרון שאני צריך זה עוד חשבון בחברה שלא מעניינת אותי.
• מכיוון ש-Meebo לא תומכת ב-IRC, בחרתי ב-AndChat כדי להתחבר לערוץ ה-IRC של מוזילה-ישראל. זו תוכנה עם מראה רטרו אותנטי, שרק מי שהתחבר לרשתות IRC בשלהי המאה הקודמת ידע להעריך, ועם זאת נוחה לשימוש ויעילה למדי.
• אמנם אנדרואיד מגיעה עם תוכנת דוא"ל לא רעה, אבל בכל זאת רציתי לבדוק אם יש משהו יותר טוב. קיבלתי  רושם ש-K9-Mail היא תוכנה פופולרית למדי, ומכילה תמיכה בתכונות כמו תיקיות מרובות ותמיכה טובה יותר בעברית.
• לבסוף, הצטיידתי כמובן בגרסה הניידת של פיירפוקס.

לשם ההגינות אומר שאת כל התוכנות האלה התקנתי כבר די מזמן, וחשבתי שאני די  בטוח שהן עובדות. ליתר ביטחון, לפני שיצאתי שלחתי לעצמי הודעת דוא"ל לבדיקה מהטלפון, וקיבלתי אותה בהצלחה במחשב.

בבוקר היום הראשון, קמתי כאשר הסוללה טעונה ברמה של 97%, לאחר שהטענתי אותה בערב הקודם. בדר"כ זה מספיק לי לכיומיים עבודה, אם אני לא מדבר הרבה או משתמש במכשיר לקריאה או שימוש אחר. הפעלתי את חיבור הנתונים הסלולרי, את Meebo ואת AndChat, ויצאתי לדרכי. כעבור שעה קלה, גם השמש עלתה מעל האופק, והחיים נראו נפלא.

בשעות הערב המוקדמות, בסביבות שעה חמש, הסוללה כבר הייתה ברמה של 22%, והטלפון זעק למטען. למזלי הייתי  קרוב לשקע חשמל בצריף המגורים, ויכולתי לטעון אותו, טעינה ארוכה מן הרגיל – גם בגלל הרמה ההתחלתית הנמוכה, וגם בגלל שצריכת הזרם כנראה הייתה גבוהה יחסית.

ערוץ ה-IRC שלנו במוזילה-ישראל לא מאוד פעיל, וביום ממוצע מצטברים בו כמה קילובייטים של טקסט. זה לא מכביד על הלקוח שיש לי במחשב השולחני, בעיקר כי הוא שומר רק כמות מוגבלת אחורה על החלון באופן פעיל, ואת כל השאר מארכב בקובץ יומן. ל-AndChat אין את היכולת הזאת, ואחרי כמה שעות פעילות, גם סמאטרפון עם חצי ג'יגה זיכרון ריצה מתחיל לגמגם כשצריך להציג כמה מסכים מלאים בטקסט. הפתרון הוא לסגור את הערוץ ולפתוח אותו מחדש מדי כמה שעות, אחרת התוכנה פשוט מגיבה לאט עד בכלל לא.

Meebo דווקא פעל די טוב, למרות שמדי פעם פתחתי אותו כדי לראות מה נשמע, והופתעתי לגלות שהוא מנותק מהרשתות. ניתוקים הם בהחלט דבר אפשרי, בעיקר כאשר מחוברים על רשת סלולרית באיזור כיסוי מוגבל (בחלק מהמקומות היה כיסוי GPRS בלבד), אבל אפשר לצפות שהוא ינסה להתחבר מחדש במקרה כזה.

האכזבה הגדולה ביותר הייתה מחיבור הדוא"ל. כאשר ניסיתי להשיב להודעות דוא"ל שקיבלתי, קיבלתי הודעת שגיאה משרת הדואר של נטויז'ן, לפיה relaying not allowed. על המסך הקטן (בכל זאת, זה לא פי. סי.) אי אפשר היה לקרוא את ההמשך, אותו פענחתי רק עכשיו, כאשר ניסיתי לחזור על הניסוי: please use SMTP Authentication. אני יודע שנטויז'ן לא מרשים לשלוח הודעות ממחשבים שלא נמצאים על הרשת שלהם, אבל כאשר אני כן על הרשת שלהם הם לא דורשים אימות של החשבון. חשבתי שהם הגיעו לאיזה הסדר עם החברות הסלולריות, כדי שאפשר יהיה לשלוח בלי אימות גם מהרשתות שלהן. מסתבר שטעיתי.

תוך כדי כתיבת הפוסט הזה אני גם עושה ניסויים, ומסתבר שאם מזדהים בשם וססמה, אפשר לשלוח גם לכתובות אחרות מהרשת של אורנג'. אם הייתי נתקל בבעיה גם כאשר אני שולח הודעה לעצמי, אולי הייתי מוצא לה פתרון לפני שיצאתי לשירות. בכל מקרה, גם אם הייתי עולה על זה, אין לי את הססמה של האינטרנט שלי אתי כשאני במילואים.

ככלל, פיירפוקס מתפקד היטב על מכשיר האנדרואיד שלי, לבד מזמן טעינה מעט יותר ארוך מאשר של הכרום הנייד. אני גם מוצא את הממשק שלו נוח יותר, עם הוספת סימניות בלחיצה אחת, וחיפוש בסימניות מתוך שורת הכתובת (שורת הפלא). עם זאת, הוא סובל מבעיה ממנה סבלה מוזילה בראשית דרכה על המחשב האישי: חוסר הכרה מצד האתרים. אתרים רבים, ובהם גם הפורטל הסלולרי של אורנג', לא מכירים את הדפדפן הזה, ולכן מגישים לו את הגרסה המתאימה למקרה הגרוע ביותר – מסך צר כמו של טלפון נוקיה ישן ותוכן בעיצוב פשוט יחסית. זאת בעיה שעל שולחן העבודה נפתרה רק כאשר הגענו לאחוזי שימוש משמעותיים, שחייבו את מפתחי האתרים להתייחס למוזילה ברצינות. נצטרך לחכות ולראות מתי הבעיה תיפתר גם בסמארטפונים.

בשבוע הבא אני חוזר לגדוד, לעוד חמישה ימים. אם אגלה תובנות חדשות, אמשיך לדווח.

אני יודע שהבטחתי עוד פוסט על הטלפון החדש שלי (כבר לא כל כך חדש האמת), אבל בינתיים רציתי לשתף אתכם בעוד משהו קשור.
בשבוע שעבר דוד שלי ביקש ממני לקנות לו נתב לדירה שהוא משכיר. אחרי סקר שוק קצר, החלטתי על,  Cisco Linksys E1000למרות ביקורות מעורבות. כמובן שלחבר את הנתב לחשמל זה לא מספיק, כי צריך להגדיר הצפנה וסיסמה. האמת שבנתב הזה לחבר לחשמל ולמודם זה כל מה שנדרש, אני משער שהיה להם IP קבוע. באין מחשב נייד, נכנסתי לכתובת הסטנדרטית, 192.168.0.1, דרך הפיירפוקס הנייד שבטלפון. לאחר הודעת אזהרה שלא בוצעו הגדרות אבטחה עדיין (לנתב הזה יש איזה תוכנת הגדרות שאמורים להתקין במחשב) הוא ננעל והפסיק להגיב. שיטוט קצר בגוגל העלה את חוברת ההוראות שלו, בפורמט  PDF. הורדתי אותה, ומצאתי שכתובת ברירת המחדל שלו היא בכלל 192.168.1.1, כך שלא ברור לי איך הוא הגיב לכתובת השניה.
לאחר שיטוט בהגדרות ועיון נוסף בחוברת השלמתי את ההגדרות הדרושות, וסיימתי. וכל זאת, מהטלפון בלבד. גם פוסט זה, אגב, נכתב מתוכנת וורדפרס (אני שונא את המילה הזאת, אפליקציה) לאנדרואיד.

תוספת עריכה מהמחשב: כפי שאפשר לראות, זה לא מושלם. לא הצלחתי לתפוס את האפס האחרון בשם הדגם בקישור, כי הוא היה בתחילת השורה, והסמן של האנדרואיד לא נגרר עד לשם, וגם הפסיק שם לא במקום. בנוסף, לחיצה על Enter במחשב מתחילה פסקה חדשה, ובטלפון הוא רק שובר שורה בתוך הפסקה. אבל לא רע, מה?

אחד הדברים שיכולים להיות די מתישים כאשר מחליפים טלפון, במיוחד כאשר קונים טלפון בחנות פרטית ולא אצל הספק הסלולרי, הוא העברת אנשי הקשר. לא תמיד יש פורמט קבצים משותף בין המכשיר הישן והחדש, או דרך אחרת להעביר את פרטי אנשי הקשר. במקרה שלי, לשמחתי, גם הטלפון הקודם (להלן – ה-LG) וגם הטלפון החדש יודעים לעבוד עם קבצי CSV, וגם ה-Palm יודע, אז תיאורטית לא צריכה להיות בעיה.

מעשית, לעומת זאת, גם תוכנת הסינכרון של ה-LG וגם תוכנת הסינכרון של הפאלם עושות צרות די גדולות בייצוא שלהן. בשני המכשירים, אפשר להגדיר מספר טלפונים לכל איש קשר, ולכל טלפון להגדיר אחד מכמה סוגי מספרים (בית, עבודה, פקס, וכד'). הדרך היחידה לייצא את המידע הזה היא על ידי עמודות שירכיבו את כל האפשרויות לכל המספרים. למעשה, כל אחד מהם מתמודד עם הבעיה בדרך עקומה אחרת. ה-LG פשוט מתעלם מהסוג, ומייצא עמודה אחת לכל טלפון, ומשאיר לי את העבודה של להגדיר מחדש סוג לכל מספר, לאחר הייבוא אל הטלפון החדש. הפאלם, לעומת זאת, מתחיל בזה שהוא מייצא קובץ CSV ללא שורה של שמות עמודות, ולכן הייתי צריך להוסיף שורה כזאת ידנית, כדי שאפשר יהיה למפות את העמודות שלו לעמודות של הטלפון החדש. מעבר לזה, הוא עשה עוד מספר טעויות גסות בייצוא, כמו למשל לייצא לעמודה שאמורה להכיל טלפון בעבודה, את הטלפון שסימנתי להצגה ברשימת אנשי הקשר על המכשיר, שיכול להיות כל אחד מהמספרים (או בכלל כתובת דוא"ל). מכיוון שיכול להיות יותר מטלפון עבודה אחד, למשל, כל טלפון עבודה מעבר לראשון הוצג בעמודה של טלפון הבית, הדוא"ל, הפקס, וכן הלאה. אז גם פה הייתי צריך במקרים רבים להגדיר מחדש את סוג הטלפון.

אחת הבעיות בהן נתקלתי בהקשר זה, היא שלאחר שהגדרתי את כל הקבוצות של אנשי הקשר שייבאתי מה-LG, ייבאתי את אנשי הקשר מהפאלם, וכל הקבוצות נמחקו! זה היה ביאוס רציני. עוד בעיה שקשה להימנע ממנה היא כפילויות, של אנשים שהיו רשומים גם ב-LG וגם בפאלם. בקיצור, עבודה של בערך שעתיים של מיון וסידור מחדש אחרי הייבוא.

עוד בעיה במערכת הזאת (אנדרואיד 2.1), היא בעיית המספרים ההפוכים. בעוד שהתמיכה בעברית די טובה (אחרי שמתקינים גופנים עבריים על ידי גישה לשורש מערכת הקבצים, משהו שהחנות בה קניתי כבר עשתה), מספרים מוצגים בסדר ויזואלי במקום לוגי, ואז למשל השעה שמונה ארבעים וחמש יכולה להיות מוצגת בצורה 54:80, אם כתבת אותה באיזה טקסט. הבנתי שזה אמור להיות מתוקן בגרסה הבאה של המערכת, שכרגע כבר זמינה להורדה. בעיית עברית נוספת קיימת בתוכנת יומן הפגישות, בו העברית מוצגת בסדר אותיות הפוך כאשר מסתכלים על היומן של יום מסויים, אם כי כאשר נכנסים לפרטי פגישה העברית מוצגת טוב, למעט המספרים. בעיה דומה יש גם בכותרות הודעות המוצגות ביישום ג'ימייל המגיע עם הטלפון. יישום קצת מיותר, כי יש גם תוכנת דואר לשימוש כללי לגישה עם POP או IMAP, שניהם נתמכים על ידי ג'ימייל.

כדי לכתוב בעברית, צריך להוריד מקלדת מצד שלישי, כי המקלדת המקורית של סמסונג לא תומכת בעברית. השתמשתי ב-AnySoftKeyboard הפופולרית, עם תוסף השפה העברית, גם כן בעזרת הצוות הטכני של החנות בה קניתי את המכשיר. היא פחות משוכללת מהמקורית (לא תומכת בזיהוי כתב יד), אבל חוץ מזה עובדת די טוב. יש לה פיצ'ר של ניחוש המילה שהתחלת לכתוב, אבל בדר"כ הוא מצליח להגיע לניחוש הנכון בערך לפני שהקלדת את האות האחרונה, ואז זה כבר לא משנה כל כך אם תבחר את המילה או פשוט את האות האחרונה הנותרת.

תוכנת הסינכרון של הדגם הזה, Samsung Kies, איטית להחריד, ולא תמיד מצליחה להוריד מהמכשיר את כל המידע. אמנם יש לי מחשב די ישן, אבל לא צריך להגזים. פתיחת קובץ יומן פגישות ששמרתי למחשב מהטלפון לוקחת ארבע דקות על השעון! ואלו רק פגישות של חודשיים  (175 אירועים). התוכנה כתובה ב-WPF, מה שיכול להסביר איטיות של הממשק, אבל יש שם הרבה דברים שלא קשורים לממשק שפשוט לוקחים המון זמן. יהיה מעניין להסתכל על הקוד שלה ולראות על מה היא מבזבזת את הזמן שלה, ושלי.

כמו בטלפון הקודם, גם כאן ניסיתי להפוך את הטלפון לגאדג'ט סטאר-טרקי מקורי. בטלפון הקודם עשיתי את זה על ידי יצירת טפט וגרפיקה אחרת המבוססים על הגרפיקה של LCARS, אבל שיערתי שבטלפון עם מערכת הפעלה נפוצה כל כך מישהו בטח כבר עשה את זה. לא טעיתי בהרבה, אכן מישהו כבר הכין סקין בסגנון, אבל לא עבור מסך הבית של סמסונג. כל יצרן יכול להתקין תוכנה אחרת בתור ממשק משתמש ראשי, המופעל בלחיצה על כפתור הבית, וסמסונג שמה במכשירים שלה משהו שנקרא TouchWiz, שאינו תומך בסקינים באופן טבעי. אבל אפשר להחליף את זה בתוכנות מסך בית אחרות, ולאחת מהן, Sweeter Home, מישהו הכין סקין סטאר-טרקי. אבל Sweeter Home לא כל כך ידידותית לדעתי, וגם הסקין שמצאתי בעייתי, כי הוא בגווני אפור במקום בצבעים האופייניים ל-LCARS, והוא מניח את קיומם של וידג'טים, שלא בהכרח ניתן למצוא בחנות האפליקציות של אנדרואיד, שמוטמעים בו. אני חושב שאני אבנה סקין בעצמי עבור ה-TouchWiz, באופן דומה למה שעשיתי בטלפון הקודם.

עם זאת, התקנתי תוכנה בשם Tricorder, שכשמה כן היא – נותנת סריקה מלאה של הסביבה של המכשיר, כולל מד גרביטציה, מד שדה מגנטי, מד קרינה אלקטרו-מגנטית, מצפן מבוסס GPS, ומד עוצמת קול, הכל מתוך החיישנים המותקנים במכשיר. צריך להיות שרוט סטאר טרק כדי להבין.

בפוסט הבא: קצת על החידושים של אנדרואיד 2.2 בתחום העברית ולא רק.

בפעם הקודמת שקניתי טלפון חדש, לפני כחמש שנים, מאוד התלהבתי:

טלפון? זה מכשיר תקשורת רב ערוצי ופאן גלקטי. הוא יכול לבצע שיחות קול, שיחות וידאו, לשלוח ולקבל הודעות טקסט, תמונה, קול ווידאו, לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני מספק האינטרנט שלי …, מכיל דפדפן WAP/XHTML, ותומך בג'אווה.

באותו זמן הוא נחשב די טוב, אבל מאז עברו הרבה ביטים באינטרנט, והטלפונים השתכללו. אפל הוציאה את האייפון, גוגל הוציאה מערכת הפעלה חדשה בשם אנדרואיד שאומצה על ידי יצרנים רבים (ואפילו הוציאה טלפון אחד בעצמה, שזכה להצלחה מועטה בלבד. בעצם, על מי אנחנו עובדים, הוא נכשל לגמרי), ועולם הטלפונים הסלולריים השתנה לגמרי. שיחות טלפון הוא רק פעולה אחת, ולא בהכרח העיקרית, שטלפון מהסוג הזה יכול לעשות. למעשה, מדובר במחשב כף יד, כמו מחשבי כף היד שפאלם ייצרה פעם (ושבאחד מהם אני עוד משתמש).

האמת שהסיבה העיקרית שקניתי טלפון חדש היא משום שהטלפון הישן התחיל להישחק. הסוללה שלו כבר לא החזיקה מעמד יותר מ10ֿ דקות שיחה (והרבה פחות מזה בשיחה בספיקר) וקשה למצוא לו סוללה חדשה, הכפתורים לא כל כך מגיבים, ובכלל, מאוד סיקרן אותי לראות איך סמארטפון מרגיש. אז היה לי תירוץ טוב.

כמו בפעם הקודמת, גם הפעם שקלתי לקנות טלפון שעון-יד. היום כבר יש מבחר גדול יותר, כולל טלפונים עם מסכי מגע זעירים, דור שלישי, עם שיחות וידאו, ושאר שיכלולים, אפילו לא של היצרנים הגדולים והמוכרים. אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאפקט המגניבות של טלפון שעון-יד לא מחפה על המגבלה שכופה גורם הגודל. בסופו של דבר, יש גבול למה שאפשר להכניס בשעון יד, שגם יהיה נוח לענידה.

האופציות שיש היום בשוק הן בעיקר טלפונים מבוססי אנדרואיד, או אייפון. יש פחות ופחות טלפונים מבוססי סימביאן של נוקיה, ונראה שנוקיה בעצמה מתכננת מערכת חדשה. האייפון הוא בעייתי, כי הוא מערכת סגורה. הוא מאפשר מעט מאוד התאמה אישית, מעבר למה שהיצרן מרשה. ניתן להתקין תוכנות ממקור אחד בלבד, החנות של אפל, אלא אם פורצים אותו (ומאבדים את האחריות). הרעיון שאני צריך לעקוף בצורה מלאכותית הגבלות ששם היצרן, רק כדי שאוכל לעשות מה שאני רוצה עם המכשיר שרכשתי, לא מצא חן בעיני.

אז התחלתי להסתכל על היצע המכשירים מבוססי אנדרואיד, שהיא  מערכת פתוחה יותר, מבוססת קוד פתוח, שמתחרה בצורה מוצלחת בטלפונים של אפל. לאחרונה הוציאה סמסונג את ה-Galaxy S, שקיבל ביקורות טובות מאוד, וחוץ מהיעדר פלאש למצלמה, יש לו חומרה מעולה. למרות מחירו היקר, החלטתי בסופו של דבר לקנות אותו. הוא מצוייד בשמונה ג'יגה של שטח איחסון, בנוסף למצלמת 5 מ"פ, מצפן, GPS, מד תאוצה, מקלט רדיו FM (!), וויי-פיי, ובלוטות'. הרדיו משתמש באוזניות בתור אנטנה, אז הוא פחות שימושי כי אני לא מסתובב עם האוזניות בדר"כ, אבל הוא מגניב בכל זאת. ספקית הסלולר שלי, אורנג', עוד לא מוכרת אותו, אז קניתי אותו בחנות פרטית בתל אביב.

כאמור, טלפון מהסוג הזה הוא למעשה מחשב שנכנס לכיס. בזמן הקצר שיש לי אותו, מאז סוכות, הוא כבר הספיק להחליף את הטלפון הקודם שלי, את ה-Palm Zire 21 בו אני עדיין משתמש, את ספר המפות בזכות תוכנת הניווט של גוגל מפות, ואפילו את הספר The Adventures of Sherlock Holmes, שאני במקרה קורא כרגע, ובצירוף מקרים מדהים גם מגיע כספר לדוגמה ביישום הספרים האלקטרוניים שמגיע עם הטלפון. אני מניח שבסופו של דבר אוכל לאפסן גם את הפאלם הזה, ליד קודמו, ה-Palm IIIe.

יש שני סוגי יישומים על המערכת הזאת – יישומים רגילים שפותחים חלון (למעשה, תופסים את כל שטח המסך) כאשר מפעילים אותם, ו-Widgets, שהם כלים שימושיים יותר או פחות שנמצאים על חלק מהמסך כל הזמן. בברירת מחדל, הטלפון מגיע עם מבחר נאה של יישומים (רגילים), כמו תוכנת דואר לג'ימייל (שלא תומכת בעברית – סדר האותיות מתהפך), תוכנת דואר סטנדרטית בסיסית, קורא ספרים של Aldico שכבר הזכרתי, לוח שנה, גוגל טוק, נגני מדיה, גם את גוגל מפות כבר הזכרתי, ותוכנה למציאות משודרגת (Augmented Reality) בשם Layar. מצאתי שם שכבה של בנקים בישראל, שיכולה לכוון אותך לבנק הקרוב על ידי הוספת שכבה של מידע על התמונה המתקבלת במצלמה. ועוד כל מני דברים פחות חשובים. חוץ מזה, הוא מגיע עם שני ויג'טים – אחד של שורת חיפוש בגוגל, שעוד לא ניסיתי, ואחד שסמסונג פיתחה, שנותן תחזית מזג אוויר ליממה הקרובה, עדכוני חדשות מסוכנות AP, ותזכורות לאירועים הרשומים ביומן להיום. בסרטון התדמית שרץ באתר של המכשיר סמסונג עושה עניין גדול מהויג'ט הזה, אבל את התחזית אני מעדיף לראות בטלביזיה או לשמוע ברדיו, החדשות של AP לא כל כך רלוונטיות לתושבי ישראל, ועם התזכורות לא כל כך הסתדרתי. אז דחקתי אותו הצידה לטובת ויג'ט בשם Power control שמאפשר לשלוט ממקום אחד במקלטי הוויי-פיי, הבלוטות' וה-GPS, ובעוצמת התאורה של המסך, כדי  לחסוך בזמן סוללה. הוא גם מאפשר לשלוט בהגדרה המאפשרת ליישומים להסתנכרן מול שרת באינטרנט ברקע, כדי לחסוך בתעבורה.

אגב תעבורה, בארבעת הימים הראשונים שלי אתו הספקתי לגמור את הקצאת ה-30 מ"ב שאורנג' נותנת ללקוחות דור שלישי תמורת 20 ש"ח בחודש. אפשר להגדיל את זה ל-150 מ"ב תמורת כ-56 ש"ח, אמרו לי  בשירות הלקוחות. נראה אם זה ישתלם. בינתיים שמתי תוכנה קטנה בשם NetCounter, שמודדת כמה תעבורת נתונים אני צורך.

בפוסט (פוסטים?) הבא(ים) אכתוב על כמה בעיות טכניות בהן בכל זאת נתקלתי עם המכשיר הזה.

אתמול בבוקר שלפתי מהארון את אחת מהחולצות שקיבלנו מקרן מוזילה, חולצה שחורה חלקה למעט סמל השועל במרכז החזה (כשהאינטרנט שלי יעבוד כמו שצריך, אני אשים פה תמונה), והלכתי לעבודה. כשיצאתי מהבית, חלפתי על פני בן תשחורת לא מוכר, אבל להפתעתי, הוא הצביע עלי וקרא "זה האינטרנט!". "מה?!", תהיתי. אז הוא ענה, "זה הסמל של האינטרנט!".

הגענו לזמנים טובים. פעם אנשים לא הצליחו להבחין בין אקספלורר לאינטרנט. היום כבר יש כאלה שלא מבחינים בין פיירפוקס לאינטרנט.

הערה לא קשורה: אני יודע שהזנחתי קצת את הבלוג הזה, מכל מני סיבות. אני אשתדל לעדכן אותו יותר, בעתיד.

הרבה נאמר בזמן האחרון על הירידה במכירות של עיתונים מודפסים, ועל כך שיותר ויותר אנשים צורכים את החדשות שלהם באתרי חדשות (או מפסיקים לצרוך חדשות בכלל, שזה יותר מדאיג). הוצאות העיתונים כמובן אינן אדישות לכך, וכל עיתון גדול פותח היום גם אתר אינטרנט עם דיווחי חדשות ותוכן אחר, מגזיני יותר, כדי לתפוס באינטרנט את הקוראים שלא קונים את העיתון. בכך, אולי, העיתונים גם תורמים בעצמם לירידה בתפוצת העיתונים, כי הם בעצמם מספקים אלטרנטיבה.

אני רוצה להתמקד כאן במקרה של ידיעות אחרונות, שאותו קראתי במשך שנים רבות, כל עוד גרתי עם הורי (עד גיל 30 בערך), ושאת האתר שלו, ynet, אני קורא בקביעות כיום.

כאשר עברתי לדירה משלי, החלטתי שלא לעשות מנוי בעצמי על העיתון המודפס, משום שבשנים האחרונות ידיעות הפך לצהובון רדוד וצעקני, שלעיתים קרובות נותן לי הרגשה של עלבון לאינטליגנציה. חשבתי לעבור לעיתון אחר, כמו הארץ או ג'רוזלם פוסט, אבל עוד לא הגעתי לזה. בינתיים, אני קורא את החדשות שלי ב-ynet, כאמור. אך אינני יכול לומר שאתר אינטרנט, ובפרט ynet, יכול להיות תחליף טוב לעיתון. מכמה בחינות, חוויית השימוש בעיתון מודפס עדיפה על אתר כמו ynet.

ראשית, מהירות התגובה. בעיתון מודפס, כאשר אני רוצה לעבור לכתבה הבאה, אני צריך רק להסיט את מבטי. ב-ynet, אני צריך ללחוץ על קישור, לחכות שהמוני פרסומות הפלאש יפונו מן הזיכרון, ולחכות עד שהדף עם הכתבה הבאה ייטען. זה תהליך שיכול לקחת בין 5 ל־25 שניות, שזה המון זמן.

שנית, כמויות הפרסומות וההפרעה שלהן לקריאה. גם בעיתון יש פרסומות רבות, כמובן, אך הן סטטיות. הן לא חוסמות לך את שדה הראיה, לא קופצות לך בזווית העין, ולא מכבידות על הזזת הדף. ב-ynet, כניראה גם בגלל שהפלאג אין של פלאש לפיירפוקס קצת יותר כבד מאשר ל-IE, כמויות הפרסומות מאוד מכבידות על הדפדפן, ולוקח לי בדר"כ שתי שניות מרגע שאני גולל את גלגל העכבר, ועד שהדף ממש זז. אמנם המחשב שלי בן כמעט חמש שנים, אבל זה רק אתר אינטרנט! ועוד משהו, בעיתון הפרסומות לא עושות קולות כאשר מעבירים מעליהן את היד או משהו, כמו שקורה לפעמים כאשר מעבירים את העכבר מעל פרסומת באתר. לא, לא מעניין אותי מה יש לכם להגיד לי, רק רציתי להזיז את העכבר ועמדתם לי בדרך, תודה.

שלישית, אתר כמו ynet מתעדכן במשך כל היום. לכאורה, כך מקבלים את החדשות העדכניות ביותר. למעשה, אם נכנסים בערב, כבר קשה למצוא את החדשות של תחילת היום. עיתון מודפס נותן לך באותה במה את חדשות כל היממה האחרונה, מסודרות לפי החשיבות שלהן, ולא לפי הסדר הכרונולוגי בו הן דווחו.

עיתונים במהדורות דיגיטליות, על גבי מסכים עם דיו דיגיטלית, כבר החלו להופיע על הקינדל של אמזון, ובקרוב גם על הקורא של פלסטיק-לוג'יק, אני מניח. אני מקווה שמהדורות אלה יוכלו לשלב את הנוחות של קריאת העיתון מתי שנוח לנו לקרוא את העיתון, מחד, והנוחות של מהדורה מודפסת, מאידך.

(לא, אין לי כוח להכניס קישורים. תצטרכו להאמין לי.)

ביום שישי האחרון נערך הכנס השנתי של קהילת הקוד הפתוח בישראל, "אוגוסט פינגווין", שהיה השנה במכון ווייצמן ברחובות. מוזילה בישראל הקימו שם דוכן מרשים מאוד, עם פוסטרים והמון מוצרי פרסום שחילקנו לכולם – סיכות, צמידי סיליקון, מדבקות מכל מני סוגים, וגם כובעי יום הולדת. רם און העלה תמונות לפיקאסה-ווב (מה קורה עם פליקר?) ותומר כתב עוד כאן.

למיקרוסופט יש כמה צעצועים ל-Windows XP, שמוסיפים לו כמה תכונות מעניינות שלא הגיעו איתו במקור. מתוכם, אני משתמש בשניים:

Virtual Desktop Manager מאפשר עבודה על כמה שולחנות עבודה במקביל. תכונה סטנדרטית בכל הפצת לינוקס, ולא מאוד שימושית, אני חייב לציין. אני חושב שזה יבלבל את רוב המשתמשים.

הצעצוע השני שהתקנתי הוא Task Switcher, שמשמש כתחליף לחלון המכוער שבדרך כלל רואים כשלוחצים Alt+Tab. עקרונית הרעיון טוב. במקום פס אפור עם אייקונים של התוכנות שניתן לעבור ביניהן, מקבלים ריבוע די גדול (בערך על שטח רבע מסך, בתצוגת 1024×768 שלי) עם רקע כחול, תואם לסקין של ה-windows, שבחציו הימני אייקונים של התוכנות ביניהן אפשר לעבור, בחציו השמאלי צילום מסך של התוכנה שהאייקון שלה מסומן כרגע (כל לחיצה נוספת על Tab כאשר Alt לחוץ עוברת לאייקון נוסף, בדומה לחלון המקורי של windows), ומעל כותרת החלון של התוכנה. כך שהעיצוב יותר אלגנטי, והרבה יותר ברור לאיזה תוכנה עוברים כאשר רואים את צילום המסך שלה.

אלא שהצעצוע הזה סובל ממספר באגים. למשל, לעתים צילום המסך משובש, ובמקום צילום של איך שהתוכנה נראית, רואים רק מסגרת של חלון ובתוכה רקע שחור. לפעמים צילום מסך של פיירפוקס הסתכם רק בממשק של התוכנה, כאשר במקום הדף שהוא מציג ראו בצילום רקע שחור בלבד. לעתים לא רואים אף חלון. עם זאת, ברוב המקרים זה עובד.

באג נוסף, הוא שהתוכנה הזאת עוברת בין כל החלונות הפתוחים, גם אם חלקם שייכים לאותה תוכנה. כך למשל, אם תוכנה מסויימת פותחת חלון פנימי (modal dialog), גם הוא נכנס לרשימת החלונות, כך שאותה תוכנה מחזיקה שני אייקונים נפרדים ברשימה, אף ששניהם מובילים לאותו חלון. תוצאה מצערת של הבאג הזה היא שאם בוחרים באייקון המייצג את החלון הראשי של התוכנה, מגיעים אל התוכנה כאשר החלון הפנימי לא בפוקוס, וצריך ללחוץ עליו עם העכבר כדי שאפשר יהיה להשתמש בו.

עוד באג, גורם לכך שלעיתים חלון המשימות פשוט לא נשאר פתוח לאחר שלוחצים על Alt+Tab, ומשאירים את Alt לחוץ. הוא נעלם מייד, ולעתים גם לא מחליף לתוכנה הבאה.

בסך הכל אפשר לחיות עם הבעיות, וזה עדיף בהרבה על המצב המקורי. חבל שמיקרוסופט לא מתחזקת את התוכנה הזאת, או לחלופין, משחררת את הקוד שלה, כדי שמישהו יוכל לתקן אותה.

נראה שתחליף פופולרי אחר למחליף המשימות של XP הוא TaskSwitchXP, אבל ממה שהבנתי מהאתר שלהם, הוא רץ קבוע בזיכרון, ואני לא אוהב להעמיס את הזיכרון בדברים לא מאוד חשובים, אז לא ניסיתי.