אז גינטר גראס אמר משהו שלא מוצא חן בעינינו. אז מה? הוא אויב העם? הוא מאיים על ישראל? הוא ריגל לטובת האיראנים? מה? בסך הכל אמר איזה שטות. בשביל זה להכריז עליו אישיות בלתי רצויה? דבר כזה עושים רק במשטר דיקטטורי, בו חופש הדיבור ניתן רק כאשר הדעות הן הדעות הנכונות. אני מניח שאי אפשר לצפות להרבה מנציג מפלגה שהדמוקרטיה היא לצנינים בעיניה, אבל אפשר לצפות מראש הממשלה שלא יסכים בשתיקה לטיפשות הזאת, ששוב מציגה אותנו באור מגוחך בעולם.

בישראל, פגע נוער הגבעות תחילה במטעי זיתים בשטחים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא היה לי מטע זיתים בשטחים,
ואז הם פגעו בשמאלנים שבאו להגן על המטעים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הגנתי על מטעים,
ואז הם עשו פוגרומים בכפרים ערביים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי אני לא ערבי,
ואז הם שרפו מסגדים בישראל,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הלכתי למסגדים,
ואז הם ציירו גרפיטי בבתים של אנשי שלום עכשיו,
ואני לא הרמתי את קולי, כי אני לא בשלום עכשיו,
ואז…

(פרפראזה על שיר של מרטין נימלר)

בשנים הקודמות כתבתי פוסטים די מפורטים לקראת הבחירות המקדימות במפלגת העבודה. הפעם, אסקור קצת את מתקפות התעמולה של הרגע האחרון של המתמודדים השונים.

לקרוא בין השורות

עמרם מצנע שלח את העלון הזה בשבוע האחרון. מעניין לקרוא לא רק מה שהוא כתב, אלא גם בין השורות. הערות למטה לפי המספרים.

1. רקורד העשיה: מצנע טוען פה שהוא היחיד שיש לו נסיון מעשי בשטח, ולא רק בדיבורים או בחקיקה. ראשית, גם לחקיקה יש חשיבות, ובסופו של דבר המדינה מתנהלת גם לפי חוקיה. כאשר יש חוקים סוציאליים, גם המדינה תהיה יותר סוציאלית. שנית, הוא לא היחיד עם נסיון בשטח. גם לעמיר פרץ יש הרבה מאוד נסיון כיו"ר הסתדרות וראש העיר שדרות, וגם בוז'י הרצוג צבר לא מעט נסיון כשר רווחה.

2. באידאולוגיה: רמז דק, אולי, לראיון המפתיע של שלי יחימוביץ' לגידי וייץ, בו הביעה הזדהות רבה מהמצופה עם ההתנחלויות והמונופולים במשק.

3. רוחב תפיסת העולם שלהם: שוב, התייחסות לשלי יחימוביץ', שגם מצנע וגם הרצוג תקפו אותה על כך שאינה מציגה שום חזון מדיני, ומתמקדת בתחום הכלכלי-חברתי בלבד.

4. חלק מהנבחרת: הטענה של מצנע והרצוג, היא שבחירה בפרץ או ביחימוביץ' תפלג את המפלגה.

5. להנהגת המדינה: מצנע הוא היחיד המגדיר את עצמו כמועמד ליו"ר המפלגה ולמועמדות לראשות הממשלה. כל השאר אומרים, בפה מלא או ברמיזה, שאין כל סיכוי שהעבודה תנצח בבחירות הבאות. הם כניראה צודקים, אבל כשנקודת המוצא נמוכה, גם לא נגיע רחוק בבחירות הכלליות. אם מכוונים גבוה, מגיעים רחוק. כך שלדעתי הגישה הזו נכונה יותר, גם אם היא נראית מנותקת מהמציאות. אין לשכוח, שהליכוד הגיע לאן שהוא היום אחרי שבבחירות הקודמות הוא הגיע ל-12 מנדטים בלבד.

6. 30 שנות שירות בצה"ל: נדמה לי שגם הרצוג וגם פרץ היו רס"נים בצבא. מצנע טוען פה שהוא היחיד עם נסיון גם בתחום הבטחוני.

7. לא הלכתי לסקטור הפרטי: כמו ברק למשל.

8. הכפיה הדתית: הוא היחיד שמזכיר את נושא יחסי דתיים וחילוניים במדינה, נושא ששאר המתמודדים מתחמקים ממנו. הייתי בחוג בית עם בוז'י הרצוג, וכאשר הוא נשאל על תחבורה ציבורית בשבת, הוא אמר משהו על הצביון היהודי של המדינה. אפשר להבין את זה ממישהו שהוא נכד של הרב הראשי לישראל בעבר, אבל מדינה בלי תחבורה ציבורית בשבת, לא יכולה לצפות מתושביה שלא יסעו בפרייבטים באמצע השבוע.

9. מועמדה לראשות הממשלה: כאמור, צריך לכוון גבוה.

10. דיור בר השגה: מונח שצץ בהפגנות הצדק החברתי של יולי אוגוסט האחרונים, וכולם אימצו אל ליבם.

11. חופש דת וחופש מדת: שוב, הוא היחיד המתייחס לנושא זה.

12. רבין פקד אותי: אחח, הנוסטלגיה… תמיד טוב לקשור עצמך למנהיג האחרון שכולם אהבו.

13. בכניסה לכל ממשלת ימין: כמו הרצוג למשל.

מסרונים

ביום חמישי האחרון קיבלתי מסרון ממספר שהיה דווקא עם קידומת 077 (של הוט), בזו הלשון:

הגיע הזמן לאחד כוחות. אני מסיר את מועמדותי ותומך בהרצוג! אראל מרגלית

כמו שאמר אמנון אברמוביץ – הידד, להרצוג יש עוד קול. אראל מרגלית לא בדיוק מוביל קבוצה גדולה במיוחד של תומכים, אם להתבטא בעדינות.

כעבור פחות מיממה, קיבלתי מסרון נוסף מאותו מספר עצמו:

ביחד כולנו לניצחון ביום ב'. שבת שלום, בוז'י הרצוג.

מעניין, אם שניהם שולחים מאותו מספר, מה בדיוק עומק שיתוף הפעולה ביניהם.

המשמיצים האנונימיים

עוד תופעה חדשה בבחירות הנוכחיות היא שליחת הודעות דואל, בתחילה אנונימיות לגמרי, ולאחר מכן חתומות על ידי אנשים אנונימיים באותה מידה (פשוט מעולם לא שמעתי את שמם), בגנותה של שלי יחימוביץ'. ההודעות התייחסו בעיקרן לראיון שלה בהארץ שהזכרתי קודם. כפי שאפשר לראות, ההודעות עוצבו ביד מקצועית, וקשה לי להאמין שנשלחו על ידי אזרחים מודאגים תמימים. מה שיותר מטריד, הוא כיצד השיגו את כתובת הדואל שלי. בסופו של דבר מדובר פה בדיוור ממוקד לחברי המפלגה, ולא בספאם אקראי. נראה לי סביר שמי ששלח אותם לפחות מקושר לאחד היריבים, ומשם השיג את הכתובות.

אני ספאם פוליטי

המועמד הנעלם

יחימוביץ' והרצוג היו מאוד פעילים באינטרנט, וקיבלתי מהם דוא"ל באופן קבוע, ממצנע קצת פחות. מפרץ קיבלתי מסרון אחד או שניים והודעה מוקלטת בטלפון. במלים אחרות, מבחינתי, פרץ בכלל לא היה קיים בקמפיין. רק במקרה ראיתי פעם בשכונה שלטים המכוונים אל חוג בית שלו, אך המטה שלו לא טרח להודיע לי על כך בדוא"ל, ולכן לא ראיתי אותם בזמן.

אז במי בחרתי  בסוף? אני  בחרתי  במצנע. בסופו של דבר, למרות שההבדלים בין המועמדים השונים אינם גדולים לדעתי, מצנע עונה לדעתי על מה שאני מחפש ביו"ר המפלגה, ועל מה שמטריד אותי במדינה הזאת, בתחומים השונים.

היום לפנות בוקר מאבטח ירה למוות בפלסטיני בכפר סילואן, שסופח לירושלים ב-67'. לדברי המאבטח, הוא חש מאוים וירה להגנה עצמית. יכול להיות שזה נכון, ויכול להיות שהירי באותם תנאים היה מוצדק לגמרי. אבל השאלה שצריך לשאול, היא מה עושה מאבטח באמצע שכונת סילואן? התשובה היא, שהוא מאבטח מתנחלים שהחליטו להתנחל באמצע כפר ערבי, ולדחוק את רגליהם של תושבי המקום הערביים, בהסכמה שבשתיקה לפחות של הממשלה. וכל אדם, כאשר דוחקים אותו לפניה, יגיב בצורה לא צפויה ולא פרופורציונלית.

כמו שאומרים לפעמים, עדיף להיות חכם מלהיות צודק. נכון שירושלים אוחדה לה יחדיו, נניח, וזכותו של כל ישראלי לגור בכל חלקיה. אבל זה לא יהיה חכם כל כך לעשות את זה. עדיף היה אם הממשלה היתה מוצאת איזה דרך להגביל את ההתיישבות היהודית בשכונות הערביות במזרח ירושלים, כדי למנוע בדיוק את סוג התקריות האלה, ועד שיתבהר מעמדן הסופי. אין לשכוח, שאף מדינה בעולם לא מכירה בריבונותנו באיזורים אלה, ולמען האמת, מוטב היה לה לישראל לו לא היתה ממהרת כל כך לספח לשטחה אוכלוסיה ערבית שמגיעה היום לכ-300,000 איש. אם האיזורים האלה יתמלאו ביהודים, יהיה הרבה יותר קשה לתקן את הטעות הזאת.

עם קבלת ההחלטה המוצדקת להחזיר את העובדים הזרים, עם ילדיהם, לארצות מוצאם, קמו כל האירגונים החברתיים, ורוב אמצעי התקשורת, להגנת הילדים האומללים. כבר כתבתי בעבר מה דעתי על הנושא. הם אינם אומללים יותר מילדי יהודים שישראל מעודדת לעזוב את ארצם ולעבור לארץ חדשה, ארץ ישראל. אז זה לא נוח, ואפילו די קשה להתאקלם בארץ חדשה, אך ישראל לא יכולה לקבל לשורותיה פליטים מכל מני מדינות עניות, שמצאו בישראל מקלט.

מה שעוד לא היה לפני שנה ויומיים, כאשר כתבתי את הפוסט ההוא, הוא מסע התמיכה הבלתי מסוייג של התקשורת הכתובה והאלקטרונית, לפחות זו שאני ראיתי, נגד הפינוי. ynet פתחו מדור מיוחד, יונית נעצה מבטים מיוסרים במצלמה, ורק בנרג' הסיקור נראה יחסית נטול פניות, מהצצה חטופה. אבל מי קורא נרג'. אני לא מצפה מעיתונאי להיות אובייקטיבי לגמרי. אין דבר כזה, וגם לעיתונאי יש דעות. אני כן מצפה ממנו לנסות להיות אובייקטיבי ככל האפשר, מבלי לסקר את הנושא הזה כאילו מדובר בטרגדיה לאומית. מדובר בהחלטת ממשלה, לא בלתי סבירה, וממה שאני רואה, אפילו כמעט כל הטוקבקיסטים תומכים בה (אבל הם תמיד נטו לימין). אפשר ורצוי להתייחס לנושא הזה ביותר איזון.

בתחילה, נראה היה שאבו מאזן מבין מה יותר חשוב עכשיו, ומסכים לדחות את הדיון בדו"ח גולדסטון בחצי שנה. ברור שלא ניתן לקדם את המו"מ עם ישראל, במידה שמו"מ כזה מתקיים בכלל, כאשר מצד שני הוא גם תובע ישראלים על פשעי מלחמה בהאג. אבל אז הופעלו עליו לחצים פוליטיים די גדולים, וכניראה שכושר ההנהגה שלו הגיע לקיצו, והוא נכנע. עכשיו גם הנציגים שלו דורשים להעביר את הדיון בדו"ח לטיפול מועצת הביטחון, ואולי בית הדין הבינלאומי בהאג. כניראה שעבור הפלסטינים, עדיף להיות צודק מלהיות חכם, עדיף להשיג "צדק" מלקבל מדינה. כניראה שהם יצטרכו לחכות עוד כמה שנים, עד שההליכים האלה יסתיימו, כדי לחדש את המו"מ על מדינה פלסטינית, שהיא המטרה העיקרית שלהם (או כך חשבתי).

בתחילה חשבתי, שישראל היתה צריכה לשתף פעולה עם הוועדה, כדי שגם הצד שלנו יישמע. אך כאשר שמעתי שגם משפטנים שאינם נחשבים כתומכי הממשלה הנוכחית, כמו פרופ' אמנון רובינשטיין ופרופ' אוריאל רייכמן סבורים ששיתוף פעולה לא היה משנה, הגעתי למסקנה שיתכן שאני טועה, ובכל מקרה הדו"ח היה מוטה כנגד ישראל.

מעניינת דרישת הוועדה "שהצדדים יחקרו את עצמם" כדי לבדוק כיצד הפרו את החוק הבינלאומי. אני מניח שבצד החמאסי החקירה תהיה קצרה: הם יגיעו למסקנה שהם פגעו באזרחים כי הם כיוונו היטב. הם השתמשו באזרחים כמגן אנושי כי אלה היו הפקודות. בכלל, לא ברור לי כיצד מצופה מאירגון טרור לבצע מן חקירה שכזו. הרי כל קיומו הוא הפרה של החוק הבינלאומי.

בזמן האחרון עלה לדיון הנושא של העובדים הזרים, ובמיוחד הילדים שלהם, העומדים בפני גירוש. היום הוחלט שלא להחליט בנושא, ולדחות את ההחלטה בעוד שלושה חודשים.

הטענה העיקרית שאני שומע בעניין זה, היא שהילדים המסכנים נולדו בישראל, ולא מכירים את ארץ המוצא של הוריהם (למעשה – את ארץ מולדתם), הם אוהבים את ישראל, רוצים לשרת בצבא, או אפילו שירתו בצבא, ולכן הם כבר שייכים לישראל, וזו אכזריות לשלוח אותם לפיליפינים, לתאילנד, לאפריקה, או לכל מקום אחר אליו הם צריכים לשוב.

היחידים ששייכים לישראל, מלבד המיעוטים החיים בה באופן קבוע, הם היהודים. אף פיליפיני לא שייך לישראל, אף רומני לא שייך לישראל, ואף אפריקני לא שייך לישראל. ישראל אינה אמריקה, או קנדה, או אוסטרליה. ישראל אינה מקבלת כל דיכפין, וכל מהגר. ישראל הוקמה כדי להיות בית לאומי לעם היהודי, ולא לאף עם אחר. מי שרוצה להגר לכאן, יהפוך עצמו תחילה לראוי להגר לכאן – יתגייר, ויתקבל בברכה.

מעניין שטענת האכזריות אינה עולה כאשר אנשים שגדלו למשל באמריקה, או ברוסיה, ולא הכירו אף ארץ אחרת, וגדלו וחיו באותה ארץ כל חייהם, מקבלים עידוד לעזוב את כל מה שהם מכירים ולעלות לישראל, משום שהם יהודים. כניראה שעליה של יהודים אל ישראל מולדתם אינה מהווה התאכזרות, אבל "עליה" של פיליפינים אל מולדתם, גם אם לא נולדו בה, היא כן.

אם נקבל אלינו כמויות בלתי מוגבלות של מהגרים, והמספרים כיום הם בסדר גודל של מאות אלפי אנשים, נהפוך ממדינת היהודים למדינת הגירה כללית, ונאבד את זהותנו הלאומית. אנשים שפגה אשרת השהייה שלהם, עם או בלי ילדים, צריכים להיות מוחזרים אחר כבוד אל מולדתם.

בדרך כלל, הדרך של רשויות אכיפת החוק לוודא שפושע לא יחזור על עבירה, היא להעמיד אותו לדין ולשלוח אותו לכלא, או להטיל עליו איזה עונש אחר. נראה שהעיקרון הפשוט הזה נשכח כאשר עבריינים חוזרים שוב ושוב על עבירות בניה בלתי חוקית, בעת בניית מאחזים על ראש גבעות בשטחים. המדינה הורסת, אף אחד לא נעצר, אז הם מוקמים מחדש.

אנחנו יכולים להמשיך לשחק בנדמה לי, אנחנו יכולים להמשיך להגיד לאמריקאים שאנחנו מפנים מאחזים, ואז לפנות שוב ושוב את אותם מאחזים עצמם, אבל עד שהעבריינים לא יישפטו, אנחנו נמשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמנו, במרדף אינסופי אחרי עוד ועוד מאחזים כאלה, הפוגעים בבטחונה של ישראל.

Well, that's a bit of an overstatement, but not by much. CNN is reporting that Facebook refuses to remove groups of holocaust deniers, saying that

"Just being offensive or objectionable doesn't get it taken off Facebook. We want it [the site] to be a place where people can discuss all kinds of ideas, including controversial ones."

Controversial?! so the holocaust existence is controversial?! I am amazed that these kind of groups are not removed automatically, in particular when the site was founded by a Jew, Mark Zuckerberg, which may have lost some of his own relatives in the holocaust (I'm just speculating here). There is fairness, and there is common sense. I think in this case common sense was left out.