בד"כ איני כותב כאן על נושאים אישיים, אבל הפעם אחרוג ממנהגי, קצת.

ביום שלישי, 24/1/12, התחתנתי עם בחירת לבי. מסקנה: גם חנונים כמוני מוצאים מישהי. וגם, אישוש להשערה ישנה: בחורות אוהבות לצאת עם הקולים, אבל מתחתנות עם החנונים.

אז גם אני קניתי טלפון אנדרואיד, וגם אני התקנתי את תוכנת הניווט של Waze, עליה אולי עוד אכתוב. בינתיים, נכנסתי לאתר שלהם, ובאיזור החשבון האישי, מצאתי את התיבה הזאת:

מתוך אתר waze

אחרי שנים של אפליה נגד כל שאר הדפדפנים, שירגישו קצת מה זה…

בשנים הקודמות כתבתי פוסטים די מפורטים לקראת הבחירות המקדימות במפלגת העבודה. הפעם, אסקור קצת את מתקפות התעמולה של הרגע האחרון של המתמודדים השונים.

לקרוא בין השורות

עמרם מצנע שלח את העלון הזה בשבוע האחרון. מעניין לקרוא לא רק מה שהוא כתב, אלא גם בין השורות. הערות למטה לפי המספרים.

1. רקורד העשיה: מצנע טוען פה שהוא היחיד שיש לו נסיון מעשי בשטח, ולא רק בדיבורים או בחקיקה. ראשית, גם לחקיקה יש חשיבות, ובסופו של דבר המדינה מתנהלת גם לפי חוקיה. כאשר יש חוקים סוציאליים, גם המדינה תהיה יותר סוציאלית. שנית, הוא לא היחיד עם נסיון בשטח. גם לעמיר פרץ יש הרבה מאוד נסיון כיו"ר הסתדרות וראש העיר שדרות, וגם בוז'י הרצוג צבר לא מעט נסיון כשר רווחה.

2. באידאולוגיה: רמז דק, אולי, לראיון המפתיע של שלי יחימוביץ' לגידי וייץ, בו הביעה הזדהות רבה מהמצופה עם ההתנחלויות והמונופולים במשק.

3. רוחב תפיסת העולם שלהם: שוב, התייחסות לשלי יחימוביץ', שגם מצנע וגם הרצוג תקפו אותה על כך שאינה מציגה שום חזון מדיני, ומתמקדת בתחום הכלכלי-חברתי בלבד.

4. חלק מהנבחרת: הטענה של מצנע והרצוג, היא שבחירה בפרץ או ביחימוביץ' תפלג את המפלגה.

5. להנהגת המדינה: מצנע הוא היחיד המגדיר את עצמו כמועמד ליו"ר המפלגה ולמועמדות לראשות הממשלה. כל השאר אומרים, בפה מלא או ברמיזה, שאין כל סיכוי שהעבודה תנצח בבחירות הבאות. הם כניראה צודקים, אבל כשנקודת המוצא נמוכה, גם לא נגיע רחוק בבחירות הכלליות. אם מכוונים גבוה, מגיעים רחוק. כך שלדעתי הגישה הזו נכונה יותר, גם אם היא נראית מנותקת מהמציאות. אין לשכוח, שהליכוד הגיע לאן שהוא היום אחרי שבבחירות הקודמות הוא הגיע ל-12 מנדטים בלבד.

6. 30 שנות שירות בצה"ל: נדמה לי שגם הרצוג וגם פרץ היו רס"נים בצבא. מצנע טוען פה שהוא היחיד עם נסיון גם בתחום הבטחוני.

7. לא הלכתי לסקטור הפרטי: כמו ברק למשל.

8. הכפיה הדתית: הוא היחיד שמזכיר את נושא יחסי דתיים וחילוניים במדינה, נושא ששאר המתמודדים מתחמקים ממנו. הייתי בחוג בית עם בוז'י הרצוג, וכאשר הוא נשאל על תחבורה ציבורית בשבת, הוא אמר משהו על הצביון היהודי של המדינה. אפשר להבין את זה ממישהו שהוא נכד של הרב הראשי לישראל בעבר, אבל מדינה בלי תחבורה ציבורית בשבת, לא יכולה לצפות מתושביה שלא יסעו בפרייבטים באמצע השבוע.

9. מועמדה לראשות הממשלה: כאמור, צריך לכוון גבוה.

10. דיור בר השגה: מונח שצץ בהפגנות הצדק החברתי של יולי אוגוסט האחרונים, וכולם אימצו אל ליבם.

11. חופש דת וחופש מדת: שוב, הוא היחיד המתייחס לנושא זה.

12. רבין פקד אותי: אחח, הנוסטלגיה… תמיד טוב לקשור עצמך למנהיג האחרון שכולם אהבו.

13. בכניסה לכל ממשלת ימין: כמו הרצוג למשל.

מסרונים

ביום חמישי האחרון קיבלתי מסרון ממספר שהיה דווקא עם קידומת 077 (של הוט), בזו הלשון:

הגיע הזמן לאחד כוחות. אני מסיר את מועמדותי ותומך בהרצוג! אראל מרגלית

כמו שאמר אמנון אברמוביץ – הידד, להרצוג יש עוד קול. אראל מרגלית לא בדיוק מוביל קבוצה גדולה במיוחד של תומכים, אם להתבטא בעדינות.

כעבור פחות מיממה, קיבלתי מסרון נוסף מאותו מספר עצמו:

ביחד כולנו לניצחון ביום ב'. שבת שלום, בוז'י הרצוג.

מעניין, אם שניהם שולחים מאותו מספר, מה בדיוק עומק שיתוף הפעולה ביניהם.

המשמיצים האנונימיים

עוד תופעה חדשה בבחירות הנוכחיות היא שליחת הודעות דואל, בתחילה אנונימיות לגמרי, ולאחר מכן חתומות על ידי אנשים אנונימיים באותה מידה (פשוט מעולם לא שמעתי את שמם), בגנותה של שלי יחימוביץ'. ההודעות התייחסו בעיקרן לראיון שלה בהארץ שהזכרתי קודם. כפי שאפשר לראות, ההודעות עוצבו ביד מקצועית, וקשה לי להאמין שנשלחו על ידי אזרחים מודאגים תמימים. מה שיותר מטריד, הוא כיצד השיגו את כתובת הדואל שלי. בסופו של דבר מדובר פה בדיוור ממוקד לחברי המפלגה, ולא בספאם אקראי. נראה לי סביר שמי ששלח אותם לפחות מקושר לאחד היריבים, ומשם השיג את הכתובות.

אני ספאם פוליטי

המועמד הנעלם

יחימוביץ' והרצוג היו מאוד פעילים באינטרנט, וקיבלתי מהם דוא"ל באופן קבוע, ממצנע קצת פחות. מפרץ קיבלתי מסרון אחד או שניים והודעה מוקלטת בטלפון. במלים אחרות, מבחינתי, פרץ בכלל לא היה קיים בקמפיין. רק במקרה ראיתי פעם בשכונה שלטים המכוונים אל חוג בית שלו, אך המטה שלו לא טרח להודיע לי על כך בדוא"ל, ולכן לא ראיתי אותם בזמן.

אז במי בחרתי  בסוף? אני  בחרתי  במצנע. בסופו של דבר, למרות שההבדלים בין המועמדים השונים אינם גדולים לדעתי, מצנע עונה לדעתי על מה שאני מחפש ביו"ר המפלגה, ועל מה שמטריד אותי במדינה הזאת, בתחומים השונים.

חזרתי ממילואים של שבועיים, מדי ב', נעליים מאובקות, תיק גדול על הגב. בדרך הביתה אני עובר ברחוב ליד איש מבוגר שיושב על ספסל.

- "אתה קרבי?" הוא שואל
- "כן", אני עונה במידה מסויימת של גאווה.
- "למה?"

המשכתי ללכת, חושב לעצמי שזאת לא התגובה שציפיתי לה. לך תבנה מדינה. ואז הסתובבתי ואמרתי לו:

-כדי שאנשים כמוך יוכלו לשבת כאן ולשאול שאלות מפגרות!

כמו ששני הקוראים שלי בוודאי שמו לב, בחודשים האחרונים הבלוג היה מלא בתגובות ספאם. יותר מ-11 אלף מהם, ליתר דיוק. אני משתמש בתוסף בשם WP-SpamFree, שמשתמש בשילוב של ג'אווה סקריפט ועוגיות כדי לסנן בוטים של ספאם. הוא עבד די טוב עד היום, אבל משום מה את הספאמר הזה הוא לא עצר. יש לי הרגשה שהבוט הזה מורכב מכמה סינים ששילמו להם כמה דולרים כדי להקליד את התגובות האלה ידנית.

כאשר הבחנתי בכך, התחלתי למחוק אותן, עד שהבנתי שיקח לי כמה חודשים למחוק אותן 20 בכל פעם, כמו שמאפשרת מערכת הניהול של וורדפרס. אז העליתי עותק של הדאטאבייס על שרת אחר, פיתחתי שם שאילתת SQL מתאימה, בדקתי אותה, ואז הרצתי אותה גם על הדאטאבייס של הבלוג. ביחד עם העצלנות הטבעית שלי, והזמן הפנוי המצומצם שלי, זה לקח בערך שלושה חודשים. בינתיים חסמתי את התגובות בבלוג, ומכיוון שלא רציתי לפרסם פוסטים בלי אפשרות תגובה (כאילו שיש לי מגיבים בכלל, פחחח…) גם לא כתבתי. באותה הזדמנות גם עדכנתי את וורדפרס עצמה לגרסה האחרונה.

אז עכשיו הבלוג פתוח לתגובות. מאז אתמול הספיקו להסתנן עוד כמה תגובות ספאם, שמחקתי בינתיים. כניראה שנצטרך לעקוב אחרי זה ולראות אם יש להן משהו משותף שאפשר להשתמש בו כדי לחסום אותן. כתובות ה-IP שלהן די שונות זו מזו.

ולמי ששואל את עצמו מה לקח כל כך הרבה זמן לכתוב פקודת DELETE: הייתי צריך לפתוח שרת MySQL חדש על פרוייקט שיש לי ב-sourceforge (כי לא התחשק לי להתקין על המחשב האומלל שלי), להעלות לשם את העותק כמה פעמים עד שמצאתי את הקידוד הנכון שלא יראה בג'יבריש, ולמצוא איך לעדכן את השדה בטבלת הפוסטים, במספר התגובות לאותו פוסט. כניראה שמסיבות של ביצועים, וורדפרס לא סופרת את התגובות לכל פוסט בכל פעם מחדש, להצגה בתחתית הפוסט, אלא מעדכנת שדה סטטי בטבלת הפוסטים כל פעם שמספר התגובות משתנה.

גם זה סוג של נקיון פסח.

אחד הדברים שיכולים להיות די מתישים כאשר מחליפים טלפון, במיוחד כאשר קונים טלפון בחנות פרטית ולא אצל הספק הסלולרי, הוא העברת אנשי הקשר. לא תמיד יש פורמט קבצים משותף בין המכשיר הישן והחדש, או דרך אחרת להעביר את פרטי אנשי הקשר. במקרה שלי, לשמחתי, גם הטלפון הקודם (להלן – ה-LG) וגם הטלפון החדש יודעים לעבוד עם קבצי CSV, וגם ה-Palm יודע, אז תיאורטית לא צריכה להיות בעיה.

מעשית, לעומת זאת, גם תוכנת הסינכרון של ה-LG וגם תוכנת הסינכרון של הפאלם עושות צרות די גדולות בייצוא שלהן. בשני המכשירים, אפשר להגדיר מספר טלפונים לכל איש קשר, ולכל טלפון להגדיר אחד מכמה סוגי מספרים (בית, עבודה, פקס, וכד'). הדרך היחידה לייצא את המידע הזה היא על ידי עמודות שירכיבו את כל האפשרויות לכל המספרים. למעשה, כל אחד מהם מתמודד עם הבעיה בדרך עקומה אחרת. ה-LG פשוט מתעלם מהסוג, ומייצא עמודה אחת לכל טלפון, ומשאיר לי את העבודה של להגדיר מחדש סוג לכל מספר, לאחר הייבוא אל הטלפון החדש. הפאלם, לעומת זאת, מתחיל בזה שהוא מייצא קובץ CSV ללא שורה של שמות עמודות, ולכן הייתי צריך להוסיף שורה כזאת ידנית, כדי שאפשר יהיה למפות את העמודות שלו לעמודות של הטלפון החדש. מעבר לזה, הוא עשה עוד מספר טעויות גסות בייצוא, כמו למשל לייצא לעמודה שאמורה להכיל טלפון בעבודה, את הטלפון שסימנתי להצגה ברשימת אנשי הקשר על המכשיר, שיכול להיות כל אחד מהמספרים (או בכלל כתובת דוא"ל). מכיוון שיכול להיות יותר מטלפון עבודה אחד, למשל, כל טלפון עבודה מעבר לראשון הוצג בעמודה של טלפון הבית, הדוא"ל, הפקס, וכן הלאה. אז גם פה הייתי צריך במקרים רבים להגדיר מחדש את סוג הטלפון.

אחת הבעיות בהן נתקלתי בהקשר זה, היא שלאחר שהגדרתי את כל הקבוצות של אנשי הקשר שייבאתי מה-LG, ייבאתי את אנשי הקשר מהפאלם, וכל הקבוצות נמחקו! זה היה ביאוס רציני. עוד בעיה שקשה להימנע ממנה היא כפילויות, של אנשים שהיו רשומים גם ב-LG וגם בפאלם. בקיצור, עבודה של בערך שעתיים של מיון וסידור מחדש אחרי הייבוא.

עוד בעיה במערכת הזאת (אנדרואיד 2.1), היא בעיית המספרים ההפוכים. בעוד שהתמיכה בעברית די טובה (אחרי שמתקינים גופנים עבריים על ידי גישה לשורש מערכת הקבצים, משהו שהחנות בה קניתי כבר עשתה), מספרים מוצגים בסדר ויזואלי במקום לוגי, ואז למשל השעה שמונה ארבעים וחמש יכולה להיות מוצגת בצורה 54:80, אם כתבת אותה באיזה טקסט. הבנתי שזה אמור להיות מתוקן בגרסה הבאה של המערכת, שכרגע כבר זמינה להורדה. בעיית עברית נוספת קיימת בתוכנת יומן הפגישות, בו העברית מוצגת בסדר אותיות הפוך כאשר מסתכלים על היומן של יום מסויים, אם כי כאשר נכנסים לפרטי פגישה העברית מוצגת טוב, למעט המספרים. בעיה דומה יש גם בכותרות הודעות המוצגות ביישום ג'ימייל המגיע עם הטלפון. יישום קצת מיותר, כי יש גם תוכנת דואר לשימוש כללי לגישה עם POP או IMAP, שניהם נתמכים על ידי ג'ימייל.

כדי לכתוב בעברית, צריך להוריד מקלדת מצד שלישי, כי המקלדת המקורית של סמסונג לא תומכת בעברית. השתמשתי ב-AnySoftKeyboard הפופולרית, עם תוסף השפה העברית, גם כן בעזרת הצוות הטכני של החנות בה קניתי את המכשיר. היא פחות משוכללת מהמקורית (לא תומכת בזיהוי כתב יד), אבל חוץ מזה עובדת די טוב. יש לה פיצ'ר של ניחוש המילה שהתחלת לכתוב, אבל בדר"כ הוא מצליח להגיע לניחוש הנכון בערך לפני שהקלדת את האות האחרונה, ואז זה כבר לא משנה כל כך אם תבחר את המילה או פשוט את האות האחרונה הנותרת.

תוכנת הסינכרון של הדגם הזה, Samsung Kies, איטית להחריד, ולא תמיד מצליחה להוריד מהמכשיר את כל המידע. אמנם יש לי מחשב די ישן, אבל לא צריך להגזים. פתיחת קובץ יומן פגישות ששמרתי למחשב מהטלפון לוקחת ארבע דקות על השעון! ואלו רק פגישות של חודשיים  (175 אירועים). התוכנה כתובה ב-WPF, מה שיכול להסביר איטיות של הממשק, אבל יש שם הרבה דברים שלא קשורים לממשק שפשוט לוקחים המון זמן. יהיה מעניין להסתכל על הקוד שלה ולראות על מה היא מבזבזת את הזמן שלה, ושלי.

כמו בטלפון הקודם, גם כאן ניסיתי להפוך את הטלפון לגאדג'ט סטאר-טרקי מקורי. בטלפון הקודם עשיתי את זה על ידי יצירת טפט וגרפיקה אחרת המבוססים על הגרפיקה של LCARS, אבל שיערתי שבטלפון עם מערכת הפעלה נפוצה כל כך מישהו בטח כבר עשה את זה. לא טעיתי בהרבה, אכן מישהו כבר הכין סקין בסגנון, אבל לא עבור מסך הבית של סמסונג. כל יצרן יכול להתקין תוכנה אחרת בתור ממשק משתמש ראשי, המופעל בלחיצה על כפתור הבית, וסמסונג שמה במכשירים שלה משהו שנקרא TouchWiz, שאינו תומך בסקינים באופן טבעי. אבל אפשר להחליף את זה בתוכנות מסך בית אחרות, ולאחת מהן, Sweeter Home, מישהו הכין סקין סטאר-טרקי. אבל Sweeter Home לא כל כך ידידותית לדעתי, וגם הסקין שמצאתי בעייתי, כי הוא בגווני אפור במקום בצבעים האופייניים ל-LCARS, והוא מניח את קיומם של וידג'טים, שלא בהכרח ניתן למצוא בחנות האפליקציות של אנדרואיד, שמוטמעים בו. אני חושב שאני אבנה סקין בעצמי עבור ה-TouchWiz, באופן דומה למה שעשיתי בטלפון הקודם.

עם זאת, התקנתי תוכנה בשם Tricorder, שכשמה כן היא – נותנת סריקה מלאה של הסביבה של המכשיר, כולל מד גרביטציה, מד שדה מגנטי, מד קרינה אלקטרו-מגנטית, מצפן מבוסס GPS, ומד עוצמת קול, הכל מתוך החיישנים המותקנים במכשיר. צריך להיות שרוט סטאר טרק כדי להבין.

בפוסט הבא: קצת על החידושים של אנדרואיד 2.2 בתחום העברית ולא רק.

לו חייתי בתקופה אחרת, הייתי מתמחה ברציחת מלכים, אך בתקופתנו אין מלך בישראל, ואת השועים והנגידים אני יכול לפצוע במדקרות לשוני ועטי.

ירון לונדון, המוסף לשבת של ידיעות אחרונות, 15.10.2010

איפה עוד אפשר למצוא עברית כזאת היום, איפה?

כן, גם לי נשארה אנציקלופדיה בריטניקה לנוער עתיקה שאני רוצה להיפטר ממנה. אז נכנסתי לאתר אגורה, המאפשר לפרסם מודעות בחינם למי שמעוניין למסור חפצים ללא תשלום. אפשר גם לפרסם שם אם מחפשים משהו, אז בדקתי אם מישהו רוצה אחת באיזור המרכז. בכל איזור גוש דן והסביבה, יש רק אדם אחד שמחפש תנ"ך קסוטו, אותו משום מה פרסם בקטגוריית האנציקלופדיות. חיפוש בכל הארץ מעלה 16 מודעות בלבד בקטגוריה הזאת, רובן של אנציקלופדיות יותר איזוטריות, כמו אנציקלופדיה של השואה, או אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. אז פרסמתי מודעה עם האנציקלופדיה שלי.

ואז עברתי לבדוק את התחרות. מסתבר שבאיזור המרכז בלבד יש כ-110 מודעות, כמעט כולן למסירת אנציקלופדיה בריטניקה, בריטניקה לנוער, העברית, מכלל, אביב ועוד כמה פחות נפוצות. נראה לי שהסיכוי שמישהו עוד צריך אנציקלופדיה מנייר היום, די נמוך.

אגב, חוץ מזה אני מנסה להיפטר מאנציקלופדיה גיאוגרפית אדם ועולמו – אנציקלופדיה ב-16 כרכים על מגוון נושאים בגיאוגרפיה, כולל ערים ברחבי העולם, ארצות, תופעות גיאוגרפיות וגיאופוליטיות, אנתרופולוגיה, תרבות אנושית וכד'. מישהו מעוניין?

תנובה מריצה בזמן האחרון פרסומות ליופלה "בסגנון יווני", ומחברת לו את המצאת הדמוקרטיה ומה לא. אתמול הייתי בסופר, ודייל שלהם הציע לי את זה. אז אמרתי, ננסה. קניתי, והיום ניסיתי. דמוקרטיה או לא דמוקרטיה, זה מוצק כמו לבן, יש לו קצת מים מלמעלה כמו לבן, זה חמצמץ כמו לבן, זה פשוט לבן. רק עולה פי שתיים.

יש סיפורים שמוטב פשוט לספר אותם, בלי הקדמות. ובכן, מעשה שהיה כך היה.

אני עולה כהרגלי בבוקר על האוטובוס לעבודה, ולפני עולה גברת אחת, בגיל העמידה++. בעוד היא עוברת במעבר, היא כניראה פגעה בטעות ביד של אחת הנוסעות. בלי לחשוב פעמיים, הנוסעת הנפגעת החטיפה לגברת מכה בחזרה, בתוספת כמה צעקות בסגנון "את לא רואה מה את עושה?" הנוסעת המוכה והמופתעת שאלה למה היא מרביצה לה, והתשובה היתה "את קיבצ'ת לי את היד!". הגברת התעקשה שהיא לא נגעה בה, מחתה על המכה, אך אחרי ויכוח קצר המשיכה והתיישבה. מרוב הפתעה, גם אני אמרתי לנוסעת המחטיפה "מה את מרביצה לה? את חושבת שהיא עשתה את זה בכוונה?" לתומי חשבתי שמדובר פשוט באישה אלימה, עם אגו מפותח מדי, וחשבתי שצריך להעמיד אותה במקומה.

בהמשך הנסיעה הנוסעת המכה לא הסירה את מבטה מהמקבצ'צ'ת, במה שבטח נראה לה כמו מבט מפחיד במיוחד. אולי הוא באמת הפחיד אותה, במיוחד אחרי שהמרביצה התקדמה כמה מושבים כדי לשבת בדיוק מולה, עדיין בוהה בה במבט מזרה אימה, שאותי די שיעשע.

בשלב מסוים הגברת המוכה ירדה מהאוטובוס, והמכה עקבה אחריה במבטה ובדקה לאן היא הולכת. ציינתי לפני שכאשר אני ארד, ליתר ביטחון אלך בכיוון שונה מהכיוון הישיר לעבודה. לאחר כמה מבטי אימה שכאלה שהיא שלחה גם אלי, שנענו בחיוך דק ומשועשע, נראה שהיא נרגעה ונמנמה קצת.

כאשר ירדתי מהאוטובוס, הלכתי בכיוון הפוך לכיוון הרגיל, אך נעצרתי מאחורי תחנת טוטו שהסתירה אותי מהאוטובוס, בתקווה שזה יספיק עד שהאוטובוס יעזוב. לפתע הופיעה מולי הגברת, והתחילה לפתוח את הפה. ציינתי לפני שכישורי ההתחמקות ממעקב שלי דורשים שיפור. כפי שציפיתי, היא התחילה לצעוק "מה אתה מתערב?" עניתי "מה את מרביצה לאנשים שאת לא מכירה?" והיא ענתה "מאיפה אתה יודע שאני לא מכירה אותה?" אז שאלתי, "את מכירה אותה? ראית אותה קודם בחיים שלך?"

על כך היא ענתה, "הם רודפים אחרי! אני לא פסיכית!" "הבנתי", עניתי. "את לא פסיכית", והמשכתי בדרכי העקיפה לעבודה.

ועל זה נאמר, זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך!