קואליציה רחבה

אולמרט מנסה להקים קואליציה רחבה ככל האפשר, מתוך הנחה מוטעית שקואליציה כזו תהיה יציבה יותר. הבעיה עם קואליציות רחבות כאלה, היא שכל מפלגה בה מושכת לכיוון אחר, משום שההבדלים בין המפלגות גדולים מדי. התוצאה היא ממשלת חידלון, שלא מתקדמת לשום מקום, ובסופו של דבר מתפרקת יותר מהר מממשלה קוהרנטית יותר, גם אם צרה יותר. ממשלת רבין, שהתבססה על העבודה ומרצ בלבד, היתה אחת הממשלות היציבות והפעלתניות בהיסטוריה של ישראל, והשיגה הישגים מדהימים בתחום הכלכלה והתשתית. האם ממשלה רחבה יותר היתה משיגה את אותם הישגים? מסופקתני, כמו שאומרים.

לכן לא נותר לי אלא לשוב ולטעון שממשלה צרה, בה טווח הדעות הפוליטיות צר יותר, תהיה יציבה יותר ויעילה יותר. ברור לכל בר דעת שש"ס וישראל ביתנו יפרשו ברגע שאולמרט יתחיל בביצוע הנסיגה, ואז אולמרט יצטרך לצרף לממשלה את מרצ, ולהגיע לממשלה שאיתה הוא היה צריך להתחיל מלכתחילה. ואין צורך לומר מה ההשפעה של שרים המתחלפים פעם בשנה-שנתיים, במקום פעם בארבע שנים, על תפקוד משרדי הממשלה. ברוב המשרדים היו הרבה יותר שרים משהיו ממשלות בישראל.

פרץ לביטחון

רשת ב' מדווחת הבוקר שהעבודה תקבל את תיק הביטחון ותיק החינוך. אמנם עדיף את עמיר פרץ בביטחון מאשר את מופז, שלא מצליח לראות מעבר לכוונת הרובה, אבל למפלגת העבודה עדיף את האוצר. נו טוב, לפחות יש לנו את החינוך. הגיע הזמן שיהיה שר חינוך ראוי במדינה הזאת, ויולי תמיר תהיה מועמדת מצוינת.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה general, politics,‏ עם התגים .‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

WP-SpamFree by Pole Position Marketing