אז מה עושים?

תנועת המחאה שמתחילה להתארגן בעקבות המלחמה הולכת בכיוון של דרישה להדחת אולמרט, פרץ וחלוץ. אני לא חושב שזה רעיון טוב כל כך, לפחות בדרג המדיני, משתי סיבות עיקריות:

  1. בחירות חדשות אחרי חצי שנה הן דבר מאוד לא בריא לדמוקרטיה הצעירה שלנו. יש בארץ הרבה מאוד אלמנטים, שמכל מני סיבות, היו מעדיפים שלטון יותר "חזק" במקום הדמוקרטיה. בין אם משום שהגיעו ממדינות דיקטטוריות והספיקו לשכוח את הצדדים הרעים של הדיקטטורה, ובין אם הם מתנגדים לדמוקרטיה מסיבות דתיות (וגם כאלה יש). בחירות שוב רק יערערו את הביטחון בדמוקרטיה ובצורך בדמוקרטיה, ויגרמו ליותר אנשים לרצות שלטון יציב יותר, אפילו במחיר של אובדן החופש. לכן, בחירות חדשות בתקופה זו יהיו טעות.
  2. נניח שעשינו בחירות. מי יבוא במקום אולמרט ופרץ? ציפי לבני, שרצתה להפסיק את המלחמה לאחר שלושה ימים? מישהו רואה בעבודה מישהו עם יותר ניסיון ויכולת מעמיר פרץ, שגם יכול להיבחר? או אולי בכלל ביבי, שקיצץ בתקציב הביטחון והוא אחד האחראים לכך שכוחות המילואים לא מאומנים מספיק?

בקיצור, זה מה יש, ועם זה צריך להסתדר. לכל היותר, צריך להזיז כמה אנשים, למשל להעביר את פרץ לאוצר, ולשים במקומו בביטחון מישהו מתאים יותר.

מעבר לכך, המילואימניקים צריכים להיזהר מפני השתלטות עוינת של גורמי ימין על המחאה שלהם, שירצו לבוא חשבון עם הממשלה בעקבות ההתנתקות. אני לא בטוח שהוריו של רפנאל מוסקל, חובשי כיפה, לא מונעים גם מדיעות פוליטיות אישיות, שאינן קשורות דווקא למלחמה.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה general, politics,‏ עם התגים .‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WP-SpamFree by Pole Position Marketing