הצעת חוק: ביטול החמולות

כללי

בניגוד לאזרחי ישראל היהודים ו(כניראה)הנוצרים, לאזרחים הערבים המוסלמים (להלן בקיצור "הערבים") יש נטייה חזקה לנאמנות ליישוב הולדתם. בעוד שיהודי לא יהסס לעבור לעיר אחרת ולהתרחק ממשפחתו כדי לשפר את תנאי מגוריו או את אפשרויות התעסוקה שלו, אין המצב כך אצל הערבים. לעיתים קרובות אנו רואים משפחות מורחבות התופסות שכונות שלמות ביישוב זה או אחר.

דבר זה נובע מן המבנה החברתי של ערביי ישראל המוסלמים. בדומה למצב בשאר ארצות המזרח התיכון, המבנה החברתי של הערבים מורכב ממשפחות מורחבות (חמולות). ההשתייכות החמולתית של אדם מהווה חלק בלתי נפרד מזהותו, ונאמנותו נתונה לה. התרחקות מן החמולה יכולה להתפרש כהתרחקות מן המשפחה וערעור הקשר עמה.

דבר זה גורם לכך שלעיתים קרובות ישובים שלמים מורכבים מחמולה אחת, שתיים או שלוש, ולא יותר. עד ביטול הממשל הצבאי על היישובים הערבים בישראל בראשית שנות השישים, הדבר לא היווה בעיה. אך משבוטל הממשל הצבאי, והרשויות המקומיות החלו להיות נבחרות על ידי התושבים, הדבר יצר עיוות של השיטה הדמוקרטית וגרר שחיתות, סיאוב, חוסר יעילות ובזבוז כספי הציבור. נוצר מצב בו מועמדים לראשות הרשות המקומית ייצגו למעשה את החמולות שלהם, ולא מפלגות פוליטיות כמו שמצופה במשטר דמוקרטי. כל בני החמולה נדרשים להצביע עבור המועמד שמטעמה, והמועמד הנבחר חש מחוייבות ראשית למשפחתו, ורק לאחר מכן לרשות המקומית בראשה הוא עומד.

כתוצאה מכך, אנו רואים שוב ושוב מקרים בהם מיד לאחר היבחרו, ובמידה וראש הרשות הקודם היה בן לחמולה יריבה, מפטר ראש רשות מקומית נבחר חלק ניכר מעובדי הרשות, וממנה תחתם את בני משפחתו המורחבת. לעיתים קרובות, הדבר נעשה ללא צורך אמיתי, למעט הצורך לספק פרנסה לבני משפחתו. מצב זה יוצר ניפוח חסר הצדקה של המנגנון העירוני; מינוי אנשים שאינם מוכשרים לתפקידם, רק משום שהם שייכים לחמולה הנכונה; חוסר המשכיות של המנגנון הפקידותי; וחוסר שיוויון בחלוקת משאבי הרשות, כאשר באופן טבעי ניתנת עדיפות לאיזורי המגורים של החמולה לה משתייך ראש הרשות המקומית.

המצב שתואר הוא אחד הגורמים, גם אם לא היחיד, למצבן הקשה של הרשויות המקומיות הערביות בישראל. אם רוצה הממשלה לשפר את מצבם של היישובים הערביים, עליה לשאוף לבטל את ההתקבצות השבטית של הערבים בישראל ביישובים מוגבלים, ולשאוף לפזר את משפחותיהם ביישובים רבים ככל האפשר, בדומה למצב ביישובים היהודיים.

כאמור, המצב שתואר אינו הגורם היחיד למצבן העגום של הרשויות הערביות. גורם נוסף הוא העדרה המתמשך של תוכנית מתאר, שכתוצאה ממנו הבניה אינה מסודרת, לא נבנות תשתיות עירוניות לפני שנבנים מבני מגורים, וכמעט שאין בנמצא איזורי תעשיה, היכולים לספק הן פרנסה לתושבים והן הכנסה מארנונה לקופת הרשות המקומית. אך לדעתי, פתרון כל אחת מהבעיות בנפרד לא יפתור לחלוטין את מצב הרשויות הערביות. רק פתרון כולל, שיכלול את פירוק ההתקבצות החמולתית, יביא להשוואת מצבם של הערבים למצבם של היהודים בישראל.

בוודאי שניתן לטעון שפעולה זו אינה עולה בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה. ממשלה דמוקרטית אינה יכולה לכפות על אזרחיה לגור במקום כזה או אחר, או לאסור מגורים במקום שפתוח למגורים. אך עלינו לשאול את עצמנו, האם המצב הנוכחי, בו חיים האזרחים הערבים ביישובים בהם לעיתים אף אין מערכת ביוב ראויה לשמה, כן עולה עם ערכי הדמוקרטיה והשיוויון? האם ראויים התושבים הערביים לחיות ביישובים מוזנחים, בעוד שכניהם גרים בישובים מטופחים? בנוסף, כאמור, הדמוקרטיה אינה מתקיימת כרוחה ממילא, כאשר ראש רשות מייצג משפחה, ושאיפתו העיקרית היא לשפר את מצבה של משפחתו, לפני שישפר את מצבו של היישוב בראשו הוא עומד.

כדי למנוע מצב של אפלייה וחוסר שיוויון כתוצאה מחוק זה, מוצע בזאת שהחוק יופעל באופן שווה על כל אזרחי המדינה, ללא קשר למוצאם או דתם. באופן טבעי, החוק ישפיע בעיקר על הערבים, אך אין זו הפעם הראשונה שמחוקק חוק המיועד להשפיע על אוכלוסייה זו או אחרת, גם אם לא נאמר כך בחוק במפורש.

הצעת החוק

  1. הגדרות
    1. "תא משפחתי" – משפחה המורכבת מהורה אחד או שניים, בניהם ובנותיהם הישירים.
    2. "משפחה מורחבת" – קבוצת אנשים שהקרבה המשפחתית ביניהם אינה עולה על שני דורות. במובן זה, בני דודים יחשבו כבני אותו דור, אדם ודודו יחשבו כרחוקים דור אחד זה מזה, וכדומה.
  2. סעיפים
    1. ביישוב שמספר תושביו אינו עולה על 1,000, לא יתגוררו יותר מבניהם של שלושה תאים משפחתיים, המשתייכים לאותה משפחה מורחבת.
    2. ביישוב שמספר תושביו אינו עולה על 5,000, לא יתגוררו יותר מבניהם של חמישה תאים משפחתיים, המשתייכים לאותה משפחה מורחבת.
    3. ביישוב שמספר תושביו אינו עולה על 10,000, לא יתגוררו יותר מבניהם של עשרה תאים משפחתיים, המשתייכים לאותה משפחה מורחבת.
    4. (באותו אופן, אפשר להמשיך, ולשנות את המספרים בהתאם לניתוח של הפיזור הדמוגרפי הרצוי).
הפוסט הזה פורסם בקטגוריה general, politics,‏ עם התגים .‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

WP-SpamFree by Pole Position Marketing