אז באותו זמן נהרג ההרוג ה־11 מקסאמים בסובב עזה. מאוחר יותר, ערך צה"ל מבצע נרחב למדי בצפון הרצועה, במהלכו נהרג חייל אחד עקב טעות טקטית מקומית של היחידה שלו (זה לא פורסם, אבל כמו שאומרים, ממקורות יודעי דבר). עכשיו, עו"ד אולמרט, שמנסה למצוא את התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח שלו, חושב שעדיף לקבל כמה קסאמים בראש מדי פעם, ואולי לאבד כמה ידיים ורגליים של ילדים, ואפילו לאבד חיים מדי פעם, מאשר להיכנס למבצע נרחב בו אנו עלולים לאבד מספר רב יותר של חיילים.
נראה לי שהמבצע האחרון הראה, שגם כיבוש מלא של הרצועה לא יגבה מחיר כל כך גבוה. גם מבצע חומת מגן, שנערך בתוך מחנות פליטים צפופים בין היתר, כמעט ולא גבה חיים, למעט מקרה ביש המזל בו נקלעו חיילי מילואים למארב. ועם הכנה נכונה, אפשר לקוות שזה לא יקרה. וזאת יש לזכור: תפקיד הצבא הוא למנוע פגיעה באזרחים. אם אתה חס על חיי החיילים כמו שאתה חס על חיי האזרחים, אזי בהרבה מקרים אין טעם לקיומו של הצבא בכלל.
כמובן שיש עוד שיקולים, כמו תסיסה בקרב ערביי ישראל (שגם כך גוברת, ועל כך אולי בפוסט אחר), פגיעה בתהליך המדיני (בהנחה הבלתי מבוססת שאכן יש כוונה להתקדם בו), ותגובות בינלאומיות. אבל לפחות את השיקול הזה, של רווח והפסד של חיי אדם, צריך להוריד מהשולחן.
הרשה לי לגחך. לא על תוכן הפוסט הזה, חלילה, אלא על המערכת המשוכללת של יאהו. נכון זה כיף לעבוד במערכת לא ידידותית? תעבור למערכת נורמלית ותראה איך כמות הקוראים שלך מכפילה את עצמה אם לא משלשת, דקות ספורות מכתיבת הפוסט הראשון.
כרגע אין מערכת מסודרת לייצוא הפוסטים. יאהו מתכננים איזה משהו חדש, ותהיה אפשרות להעביר את הבלוג למשהו הזה. אז או שזה יהיה משהו שווה, או שאולי שם תהיה אפשרות ייצוא. בינתיים אני מחכה.
אני ממליץ שתצא מפה, ותעביר את הפוסטים לאותו המקום ברגע שיעלו כאן אפשרויות הייצוא. וורדפרס לא דורס פוסטים קיימים כאשר מייבאים פוסטים ישנים.