הוועידה העשירית של מפלגת העבודה

אני חבר מפלגת העבודה שנים רבות. למעשה, בערך מגיל 16. לפני מספר חודשים, עם ההחלטה על הרחבת ועידת המפלגה מכ-2,000 צירים ל-4,000, פנו אלי ממטה המפלגה והציעו לי להתמודד על מקום בוועידה. מכיוון שתמכתי ביו"ר שנבחר, אבי גבאי, הסכמתי להצעה, כדי להגיע ולתמוך בו במוסד המרכזי של המפלגה.

וועידת מפלגת העבודה היא, כאמור, הגוף המרכזי של המפלגה. זהו הגוף המוסמך לבצע שינויים בחוקת המפלגה, להחליט על מצע בחירות, על כניסה לקואליציה, ומאשר את השרים שייצגו את המפלגה בממשלה.

לבחירות נרשמו בסך הכל כ-5,300 מועמדים, ולכן עלתה הצעה לחסוך את הבחירות, מכיוון שהיחס בין המועמדים למקומות קרוב ל-1:1, ולהכניס את כל המועמדים לוועידה. לאור ויכוחים פנימיים, שגרמו למספר דחיות במועד הבחירות, ההצעה נפלה, והבחירות לוועידה נערכו ב-24/12/18. כל סניף מפלגה יכול לשלוח נציגים על פי גודלו, ולאחר מספר טלפונים לחברי הסניף, והתארגנות מקומית, נבחרתי להיות אחד מנציגי הסניף לו אני משתייך, בקולותיהם של 11 מצביעים. אחוז ההצבעה היה נמוך מאוד, לפחות אצלנו. משיחות שקיימתי עם חברי הסניף, התברר שרבים לא מכירים את מוסד הוועידה כלל, ונערכות בחירות אליו. זה משהו שכדאי לתקן.

ביום חמישי האחרון, 10/1/19, התכנסה הוועידה העשירית לראשונה. לאור מצבנו הדי עגום בכל הסקרים המתפרסמים, נוצרה תסיסה לא קטנה במפלגה, שתודלקה על ידי מספר חברי כנסת שחוששים למקומם בכנסת הבאה, וחלקם כנראה באמת חוששים לעתידה של המפלגה. כתוצאה מכך, הוועידה, שאמורה היתה להיות אירוע פתיחה חגיגי לקמפיין הבחירות, הפכה לאירוע לא נעים, בו מיעוט קולני החליט שדווקא זה המקום להביע את התנגדותו ליו"ר הנבחר, ולפגוע באחדותה של המפלגה לקראת הבחירות.

כמובן, התקשורת, שהימין אוהב לקרוא לה "שמאלנית", עטה על המציאה, ושידרה שוב ושוב את נאומו המתריס של איתן כבל, מראשי המתנגדים, והציגה את המוחים, אף שהיו, כאמור, מיעוט בקהל. נחמה פורתא היתה בדבריה של רינה מצליח ביומן שישי של חברת החדשות, שאמרה שמפלגה שמביאה 2,500 צירים לוועידה היא עדיין מפלגה חיה ובועטת, והיא מעדיפה מפלגה עם מריבות ממפלגה עם ניצבים שמוחאים כפיים ברגע הנכון.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה politics, העבודה.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WP-SpamFree by Pole Position Marketing